(צילום: רויטרס, עריכת וידאו: נעמה דרור)
נשיא המדינה שמעון פרס נשא היום (רביעי) דברים בפני שני בתי הפרלמנט הבריטיים - בית המחוקקים ובית הלורדים. בנאומו קרא פרס למנהיגי העולם לעצור את הגרעין האירני ודיבר אודות יוזמת השלום הערבית.
האפשרות הנדירה לנאום בפני שני בתי הפרלמנט הבריטי נפלה בחלקם של מנהיגי מדינות בודדים מרחבי העולם, האחרון שבהם היה נשיא צרפת ניקולא סרקוזי.
"ההנהגה האירנית אחוזת אובססיה בניסיונה להשליט הגמוניה דתית באזור", הזהיר פרס את הפרלמנט. "רצון זה מגובה בטילים ארוכי טווח, אורניום מועשר והסתה פנאטית, אשר כולם מתודלקים במחירו המופרז של הנפט. ההנהגה האירנית מעוניינת להמיר את המזרח התיכון מאזור המחולק למדינות לגוש דתי אחיד".
"הם מנסים לכפות את הנוסחה שלהם על כולם", המשיך פרס. "מי שלא מסכים, נידון להיעלם מהמפה, והקונפליקט במזרח התיכון משמש כקרקע פורייה לאחמדינג'ד. בשיחותיי עם מנהיגים ערבים אני מתרשם כי הם מתנגדים לכל סוג של קולוניאליזם דתי. נדרש מאמץ משותף על מנת לעצור את האיום האירני, על מנת לענות על פחד בתקווה. על הקהילה הבינלאומית למנוע מאירן מלפגוע ביציבות השברירית גם כך במזרח התיכון".
בנוגע למשא ומתן עם הפלסטינים אמר פרס כי "אנו בוחנים כעת את היוזמה הסעודית שהפכה ל'הצעת השלום הערבית'". לדבריו, "בניגוד למדיניות העבר של שלושת הלאווים (לא להכרה, לא למשא ומתן ולא לשלום), היוזמה הערבית קוראת לשלום אזורי כולל. למרות זאת, חשוב שיהיה ברור כי הסכם לא יושג מבלי לקיים משא ומתן על ההצעה. לא נוכל לקבל את כל סעיפי היוזמה הערבית, והאמת היא שקשה לקבל את כלל הדרישות בשעה שצדדים מסוימים באזור אינם מסכימים לשלום. חמאס דוחה את השלום תוך שימוש באלימות, והוא ממשיך לשגר קסאמים על אזרחים ישראלים".
הנשיא פירט את הצעדים שעשתה ישראל: "חתמנו על הסכמי שלום עם מצרים וירדן. למרות שלפעמים אלה לא מושלמים, השלום גובר שעה שכל הצדדים מעדיפים אותו על פני האלטרנטיבה. פתחנו במשא ומתן עם הפלסטינים, השגנו התקדמות ובסופו של דבר נגיע אל היעד. עזבנו את לבנון. עזבנו את עזה ופירקנו התנחלויות שנבנו שם. אנו שוקלים כעת גם את האופציה הסורית ובוחנים האם פניהם של הסורים מועדות לשלום".
פרס העדיף שלא להזכיר בנאומו את ההגבלות שהמנדט הבריטי הטיל על הישוב הציוני, כולל הגבלות העלייה, ועסק בתשבחות לראש ממשלת בריטניה ווינסטון צ'רצ'יל על מלחמתו בנאצים: "מדינת ישראל החלה להתעצב, שעה שבריטניה, תחת הנהגתו של ווינסטון צ'רצ'יל, הצילה את העולם מהאיום הנאצי. היתה זו תקופה בה מדינות רבות סגרו את שעריהן בפני ניצולי שואה. מדינת ישראל הצעירה נזדעקה. הדחיפות בבניית מדינה יהודית ובפתיחת שעריה לקליטת עלייה היו הכרחיים. תחת הנהגתו של דוד בן גוריון קליטת עלייה הפכה לראשונה במדרגה בסדר העדיפויות ולמשימה לאומית בעבור כלל האומה. ישראל לא היתה יכולה להפוך לדמוקרטיה דינמית, אלמלא ספגה מהמורשת הבריטית".