פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "ישראל לא הרג בזדון, גזר הדין לא הגיוני"

      ביהמ”ש גזר 6 שנות מאסר על ישראל ולס, שהרג את בנו בן ה-3 חודשים לאחר שסטר לו וטלטל אותו בחוזקה. קרובי המשפחה: "נקווה שהערעור יזכה אותו"

      "ישראל לא הרג בזדון, גזר הדין לא הגיוני"

      (צילום: גדעון צנטנר, עריכת וידאו: יאיר דניאל, קריינות: אילן שניג)

      בית המשפט המחוזי בירושלים גזר הבוקר (שלישי) 6 שנות מאסר לישראל ולס, שהורשע לפני ארבעה חודשים בהריגת בנו התינוק, שהיה בן שלושה חודשים, לפני שנתיים. ולס זוכה מחמת הספק מאישום של התעללות בבנו התינוק.

      בגזר הדין כתבה השופטת חנה בן עמי כי "בנו של הנאשם זכה לשלושה חודשי חיים בעולם בלבד, בכיו, שוועתו לתשומת לב, לטיפול ולדאגה הם שהביאו עליו את מותו".

      על פי כתב האישום האירוע התרחש לפני כשנתיים, כשהתינוק ואביו בן ה-19 נשארו לבד בביתם. בשעות הלילה המוקדמות התינוק בכה והפריע לאביו לישון. אז, ניגש אליו ולס, סטר לו וטלטל אותו בחוזקה. כתוצאה מכך, נשמט התינוק מידיו וראשו נחבט בקיר. במשך כשמונה ימים שכב התינוק בבית החולים כשהוא מחוסר הכרה, אז נפטר כתוצאה מבצקת מוחית ודימומים פנימיים.

      "תלמיד מצטיין"

      "הדעת אינה תופסת כיצד ייתכן טלטול תינוק רך בעוצמה כה רבה, עד כדי שמיטת התינוק מידי הנאשם והשלכתו לקיר החדר. מי ידע כמה סבל עבר יצחק ז"ל עד לאיבוד הכרתו, מי ידע את הכאב וחוסר האונים בעודו מטולטל בידי אביו מולידו". כתבה השופטת והביעה את מורת רוחה על כך שהנאשם לא הביע צער על מות בנו או חרטה על מעשיו, וכל מעייניו היו נתונים בתדמיתו, בעתידו ובשיקום חייו.

      מנכ"ל המועצה לשלום הילד ד"ר יצחק קדמן, מסר בתגובה כי "העונש המירבי על הריגה היא 20 שנות מאסר וכאשר מדובר על הריגת תינוק חסר ישע לחלוטין על ידי מי שהופקד על שלומו ועל חייו, אין כל סיבה מדוע לא יוטל העונש המרבי". במועצה לשלום הילד קראו היום לפרקליטות לערער מייד על קולת העונש כדי לאפשר לערכאה גבוהה יותר לתקן את המסר השלילי שיצא היום מבית המשפט, לפיו חיי ילדים בישראל הם עניין זול להחריד.

      צבי אייזנשטיין, דודו של ישראל ולס, אמר לאחר גזר הדין כי "ישראל לא הרג את התינוק בזדון, אולי בשגגה, גזר הדין חסר היגיון. אנחנו מאמינים בחפותו ובטוחים שבית המשפט העליון אכן יראה שלא נעשה כאן צדק". עורכת הדין אשרת שהם מפרקליטות מחוז ירושלים אמרה כי "העונש מבטא את חומרת המעשים ומשגר מסר של הרתעה". בנוסף נגזרו על ולס שנתיים מאסר על תנאי. פרקליטיו ביקשו לעכב את ביצוע עונש המאסר ל-45 יום עד להגשת ערעור והשופטת אישרה את ההחלטה ושלחה אותו למאסר בית.

      ולס הואשם גם בהתעללות, אך השופטת חנה בן עמי החליטה שיש לזכותו מעבירה זו מחמת הספק, כיוון שקיימת האפשרות שהחבלות שנראו על גופו של בנו נגרמו כתוצאה מניסיונות ההחייאה הרבים שעבר. בכתב האישום הראשון נגדו, צוין כי התינוק אובחן כסובל ממום בשרירי צווארו, עובדה שהפריעה לאביו. עוד נטען, כי באותו האירוע הוא אף נשך אותו בפניו וצבט אותו והכל מתוך כעס על כך שבכה.

      מאיר פרוש, שהתמודד על ראשות עיריית ירושלים, נתן עדות אופי בשלב הטיעונים לעונש לטובת ולס ואמר כי הוא היה תלמיד מצטיין. פרוש הכיר את ולס כשזה פנה אליו וביקש להתקבל לאחת הישיבות ואף המליץ לקבל את ולס לישיבה בבני ברק. "הוא מצטיין בתורה, ועדיין מצפים ממנו לגדולות. הוא בחור טוב ממשפחה טובה", אמר פרוש. גם הרב מנחם פרוש ביקש רחמים מבית המשפט על "צעיר למופת".