נכנסים לסרטים

האם חשבתם פעם על דבר שכלל לא התרחש עדיין ולמרות זאת חשתם תחושה רעה לגביו? תחושת פחד זו דורשת תכנון, תבנית מחשבתית. לפני חודש וחצי התחלתי לעבוד עם יואב (שם בדוי), שפנה אליי בעקבות פחד לגשת לבחורות ולפתח איתן שיחה.

ביקשתי מיואב לתאר לי את התסריט שהוא חווה, זה שגורם לו לפחד. בתחילה, תיאר יואב, כי כשהוא רואה בחורה שמוצאת חן בעיניו, מיד הוא אומר לעצמו: "היא בטח לא תרצה לדבר איתי, היא תגיד לי לא". לדבריו, עוד מחשבה שחולפת בראשו היא "אני לא יעניין אותה". וכך יואב לא ניגש לבחורה, היא ממשיכה בדרכה והוא חש תסכול גדול מהפחד ששיתק אותו.

לפי שיטת ה-nlp, המודע שלנו מנוהל על ידי ייצוג פנימי של המציאות הנקלט דרך החושים שלנו: ראיה, שמיעה, תחישה, טעם וריח. אז איך אתם מייצגים את המציאות? אם אתם חושבים על אהבה - איזה תמונה עולה לכם בראש? מה אתם רואים? מה גודל התמונה? האם זו תמונה צבעונית או בשחור לבן? האם אתם רואים את עצמכם בתמונה או שאתם רואים דרך העיניים שלכם? האם התמונה קרובה או רחוקה? מה אתם שומעים? ומה אתם מרגישים? האם עולה אצלכם ריח מסוים? הייצוג הפנימי הזה משפיע על הרגשות שלכם, שמובילים להחלטות ואמונות. אז אם לכולנו יש אולם קולנוע פרטי, למה שלא נקרין בו את הסרטים שאנחנו רוצים?

תחשבו לרגע על אסון התאומים. כעת אתם יוצרים לעצמכם תמונה מנטלית בראש. אני לא יודע איך אתם מייצגים את התמונה, אבל היא מייצרת רגשות. תוכלו לייצג את התמונה באופן כזה שזה ממש יפחיד אתכם, אם תגדילו אותה, תגבירו את הצבעוניות שלה ותקרבו אותה אליכם. הרגש שמעורר התמונה ישתנה אם תצפו בתמונה מעמדת צופה בניתוק, מתוך מחשבה שזה לא קורה עכשיו אלא רק זיכרון, על ידי הרחקת התמונה, הקטנתה והפיכתה לשחור לבן. הדבר דומה להבדל בין ישיבה בכיסא הקדמי של רכבת הרים לבין ישיבה על ספסל והסתכלות על עצמך יושב ברכבת ההרים.

כעת תחשבו על משפט שאתם אומרים לעצמכם בשעת ביקורת עצמית ובדקו מהיכן הוא מגיע. האם אתם שומעים אותו בראש בטון ציני או כועס? ועכשיו תשנו את הטון ותהפכו אותו לסקסי. מה משתנה עכשיו? לא תוכלו להרגיש רגש של ביקורת, אולי אפילו תצחקו.

כששאלתי את יואב מה הוא אומר לעצמו רגע לפני שהוא מחליט לא לגשת לבחורה הוא אמר לי: "אני בטח לא יעניין אותה". ביקשתי ממנו לשמוע את המשפט הזה הפעם בטון סקסי והוא צחק. שינוי במרכיבי החושים במפות הפנימיות שלנו בתוך הראש, משנה רגשות, החלטות ואמונות ומתוך כך גם המציאות משתנה.

בואו נבצע תרגיל ביחד. תחשבו על אכזבה וצפו בדמיונכם היטב בסרט הזה כדי להיווכח אם יש בכוחו לגרום לכם עדיין הרגשה רעה. אם אינכם מרגישים כך, בחרו תמונה אחרת. אחר כך התחילו שוב להקרין את הסרט הזה, והצמידו לו מוזיקת קרקס יפה ורעשנית. הקשיבו למוזיקה לכל אורך הסרט עד סופו. עכשיו צפו שוב בסרט מהסוף להתחלה, כך שאתם מריצים את הסרט מהר לאחור עם המוזיקה ברקע. האם שינוי זה גורם לכם להסתכל על הסיטואציה אחרת? האם אתם מרגישים טוב יותר?

לכל חוויה יש מבנה. המחשבה נוטה להתקדם בתבנית וכדי לערוך שינוי צריך להכיר את התבנית. כמה מהחוקים אפשר לכופף או לפרק, אבל אי אפשר לשנות אותם אם לא מכירים את התבנית. ביקשתי מיואב להריץ את הסרט לאחור במהירות וברקע השמעתי לו מוזיקת קרקס משעשעת. הסוף הופך להתחלה והתחלה הופכת לסוף. אחרי מספר פעמים ביקשתי ממנו לנסות להחזיר את תחושת הפחד, אך הוא אמר: "אני לא מצליח, זה נראה לי מצחיק פתאום". לפתע נוצרה תבנית חדשה בסדר חדש עם משמעות חדשה ורגשות חדשים. הפחד התחלף בהרגשה חדשה של סקרנות.

שיטה זו יעילה לטיפול מהיר בכל סוג של פחד ופוביה (מטיסות, בעלי חיים, מעליות, אנשים ועוד). הטיפול בשיטת ה-nlp הוא מהיר. כשם שהמוח שלכם למד במהירות לפחד מסיטואציה ספציפית, באותה מהירות הוא יכול ללמוד להיות סקרן ובטוח. אז איזה סרט אתם מעדיפים לחוות - המפחיד או המעצים?

אמיר איימצ'ט הוא master practitioner nlp, בוגר NLP PLUS, בעל קליניקה פרטית להנחיה אישית בתחום ה-nlp ועוסק באימון אישי ועסקי. במסגרת עבודתו אימן חברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות רבות.