פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גם נורמן מיילר ברשימה השחורה של ה-FBI

      הסופר האמריקאי הנודע מצא עצמו תחת מעקב של הבולשת הפדרלית במשך 15 שנה לאחר שמתח ביקורת על אשת הנשיא ג'קי קנדי

      ג'יי אדגר הובר, ראש הבולשת הפדרלית ה-FBI בין 1924-1972, ידוע בין השאר במאבקו הבלתי נלאה בקומוניזם ובהשפעותיו בתוך ארצות הברית. ב-1962, בעודו עסוק במאבק במתנגדי המלחמה בווייטנאם ובאויביה הנוספים של ארה"ב מסביב לעולם, חלקם פרי דמיונו הקודח, מצא לו הובר מטרה חדשה: הסופר היהודי-אמריקאי המנוח נורמן מיילר. מיילר, שהיה ידוע גם כך בדעותיו הליברליות הקיצוניות, כתב מאמר לכתב העת "אסקווייר" ובו מתח ביקורת על הגברת הראשונה דאז ג'קי קנדי. הובר, שראה את המאמר, החליט להוסיף את מיילר לרשימה השחורה שלו.

      "חברו לי מזכר על נורמן מיילר", ביקש ראש ה-FBI מצוותו לאחר שקרא את הערותיו של הסופר, שמת בנובמבר האחרון בגיל 84, על אשתו הזוהרת של הנשיא ג'ון קנדי. רק כדי לסבר את האוזן, מיילר כתב כי לדעתו הגברת הראשונה צריכה להביע את דעותיה לעיתים תכופות יותר. סוכני הובר פתחו במבצע בן 15 שנים, שהמשיך אפילו לאחר מותו של הובר ב-1972. הם עקבו אחר כתביו, פגישותיו, נאומיו ומכריו של מיילר ואפילו אחר כרטיסי חג המולד שקיבל ושלח. הם נהגו להתחזות לחבריו בעודם מתקשרים לאביו או מתדפקים על דלת ביתו בשביל פרטים על מיילר . הדיווחים סווגו כ"חסויים".

      "ה-FBI הזיק לאמריקה יותר מהקומוניזם"

      שיטות הפעולה של הובר בתוקף תפקידו כראש ה-FBI פורסמו לאחרונה בציבור עם חשיפת מסמכים חסויים לשעבר של ממשלת ארה"ב. המסמכים הועברו לידי העיתון ה"וושינגטון פוסט" במסגרת דרישה לפרסום המסמכים שנה לאחר מות הסופר, תחת חוק חופש המידע.

      המזכר הראשון על מיילר, שתוארך ל-29 ביוני 1962, הכיל חומר מפליל שהספיק בכדי לעורר את חושיו של הובר, שהיה תומך נלהב במאמצי אנשים כסנטור ג'וזף מקארתי לחשוף "קומוניסטים", ושיגשג באווירת "ציד המכשפות" ששררה באותן השנים. במזכר נכתב כי הסופר הודה בדעותיו השמאלניות וכינה את ה-FBI "ארגון משטרה חשאית שיש לפרקו". אחד מהמודיעים של ה-FBI אמר כי מיילר היה קומוניסט בהחבא, למרות שאחרים סתרו טענה זו.

      ב-1963 אמר מיילר ככל הנראה שה-FBI גרם יותר נזק לאמריקה מאשר המפלגה הקומוניסטית. הוא הוקיע את הובר כ"ידוען המסוכן ביותר" של המדינה. ביקור שערך לפי הדיווחים מיילר בקובה ב-1967 משך אליו את התעניינות הבולשת, אך היא לא הצליחה לקבוע סופית האם הוא אכן ביקר באי הקומוניטי או לאו.

      ב-1968, בשיא ההתנגדות למחמה בווייטנאם, מיילר סקר את ההפגנות האלימות בוועידות הרפובליקנית והדמוקרטית, ככל הנראה כתחקיר לספרו "Miami and the Siege of Chicago". הובר הורה לצוותו לעבור על החומרים שאסף מיילר.

      הובר, שמת בגיל 77 ב-1972, הותיר אחריו מורשת בלתי מעורערת. שנה לאחר מכן, הבולשת הפנתה תושמת לבה שוב אל מיילר כשזה פרסם ספר על חיי השחקנית מרילין מונרו בעקבות מידע שקיבל לגבי מעורבות ה-FBI במותה הטרגי. הבולשת חששה כי הספר יטען שסוכני הבולשת העלימו ראיות של שיחות טלפון שערכה מונרו לרוברט קנדי לפני מותה ב-1962. באותו זמן, רוברט קנדי, אחיו של הנשיא ג'ון קנדי, היה הבוס של הובר מתוקף תפקידו כתובע הכללי. לפי השמועות, רוברט וג'ון קנדי ניהלו שניהם רומן עם מונרו.

      בסופו של דבר, החליטה הבולשת שלא למנוע את פרסום הספר "כדי שלא לשלהב את המחלוקת שמיילר מנסה גם כך לעורר". שמו של מיילר הוסר מהרשימה השחורה ב-1977. מיילר התפרסם לאחר שהוציא לאור את ספרו הראשון "The Naked and the Dead" כשהיה בן 25 בלבד. הוא ייסד את ה"ווילג' וויס" ב-1955 וזכה בשני פרסי פוליצר. עם זאת, מיילר התפרסם בעיקר הודות לצריכת האלכוהול ולרדיפת הנשים – הוא התחתן שש פעמים והיה אב לתשעה ילדים. בניגוד לו, הובר מעולם לא התחתן.

      מספריו של מיילר שתורגמו לעברית: "העירומים והמתים","הבשורה על פי הבן", "שירת התליין" ו"גן הצבאים" .