בג"ץ דחה הבוקר (ראשון) את עתירתם של המתנחלים כנגד ההחלטה לפנותם מ"בית המריבה" בחברון עד לבירור הבעלות על הבית. השופטת אילה פרוקצ'יה, בהסכמת הנשיאה דורית ביניש והשופט סלים ג'ובראן, הקצתה למתנחלים 3 ימים לפנות את המבנה מרצון, ואם לא יעשו כן - יוכל הצבא לפעול לפינויים בכוח ולנעול את המבנה. בנוסף, הדגישה השופטת כי אין בחלטתה כדי להכריע בשאלת הבעלות על הנכס, אשר מתבררת בבית המשפט המחוזי בירושלים.
במרץ 2007 נכנסו מתנחלים לבית של ארבע הקומות שרכשו, לטענתם, בין קרית ארבע למערת המכפלה. המדינה ביקשה לפנותם משם בעילות משפטיות שונות. בג"ץ דן בדרישת המדינה לפנות את המתנחלים זה חודשים רבים, ועמה בסוגיית הבעלות והחזקה. שני הבעלים הפלסטינים של הבית, שזכה לכינוי "בית המריבה" בפי אחדים ו"בית השלום" בפי אחרים, טוענים שעסקת המכירה בוטלה כדין ושהבית עדיין נמצא בבעלותם. ההתפתחות האחרונה בפרשה הייתה לפני כשבועיים כשהמתנחלים הציגו לבית המשפט קלטת שמוכיחה לכאורה את בעלותם על הנכס.
תגובות בימין: "גם בסדום היו בתי משפט"
הרב דב ליאור, ראש ועד רבני יש"ע ורבה של קריית ארבע, הוציא "גילוי דעת תורה" בתגובה להחלטת בג"ץ. "יש להדגיש שאין שום היתר להחריב כל נקודת ישוב בארץ ישראל ובוודאי לא בליבה של הארץ, עיר האבות חברון. ארץ ישראל כולה שייכת אך ורק לעם ישראל ואסור ליתן יד בכל צורה שהיא להגליית יהודים והחרבת נקודות ישוב. מכאן קריאת קודש לכל מי שיכול למנוע את הגזרות האלו, שמסכנות את מדינת ישראל וארץ ישראל כולה, ובעזרת אלוקי מערכות ישראל נזכה להדוף את כל המזימות." הוא קרא לעקוב אחרי הודעות אנשי "בית השלום" ולבוא "לעזרת השם בגיבורים". עוד קודם לכן, אמר הרב ליאור כי "יש צורך שהשופטים האזרחיים בבג"ץ ייבחרו בצורה דמוקרטית כמו במדינות מתוקנות".
דובר מועצת יש"ע, ישי הולנדר, הגיב להחלטת בג"ץ. "הפרקליטות ובג"ץ עשו שוב פעם יד אחת עם ממשלה עוינת להתיישבות והוציאו תחת ידם פסק דין שערורייתי ומופרך. שוב הם לא נתנו לעובדות לבלבל אותם. המתיישבים הוכיחו למעלה מכל ספק שהבית נקנה על ידם, ובכל זאת הממשלה, הפרקליטות ובג"ץ חוברים יחד כדי לסלקם מהבית. אנו תובעים מראש הממשלה אהוד אולמרט ומשר הביטחון אהוד ברק להותיר את המצב הקיים על כנו עד לפגישה עם ראשי ההתיישבות ועם אנשי הישוב היהודי בחברון", אמר.
בתגובה להחלטת בג"ץ להורות למתנחלים לפנות את הבית, אמר ברוך מרזל לוואלה! חדשות כי "בג"ץ רוצה לעזור לחבריו מהשמאל הקורס ולתת להם מתנת בחירות. הם רוצים מלחמה? אנחנו לא נפנה את הלחי השנייה. שישכחו מהמתנחלים הפראיירים".
איתמר בן גביר, תושב חברון בעצמו, הוסיף: "אני מעריך ומקווה שמה שהיה בעמונה יהיה משחק ילדים לעומת מה שיהיה ב'בית השלום'. מדובר בבית שנרכש בכסף. השופטים השמאלנים קיבלו את כל ההוכחות והראיות אבל הם לא נתנו לבלבל את עצמם עם העובדות. אין ספק שמדובר בהחלטה הבית בחברון מצטרפת לגירוש של פדרמן ולשלל החלטות שמבקשות להבעיר את השטח. כל ההשלכות של ההחלטה יהיו מוטלות על בג"ץ."
אורית סטרוק, מראשי היישוב היהודי בחברון התייחסה אף היא להחלטת בג"ץ ואמרה כי "החלטת בג"צ לגזול את בית השלום מידי רוכשיו היהודים, הגיעה בדיוק במועד הנכון: בתווך בין פרשת סדום ובין פרשת חיי שרה. המערכת המשפטית כולה נהגה בעניין בית השלום כמו בסדום. גם בסדום היו בתי משפט, בהם השופטים גייסו את כל חכמתם כדי להכשיר עוול".
סטרוק הוסיפה כי "אנו נהגנו בדרכו של אברהם אבינו בפרשת חיי שרה. קנינו חלקת קרקע בחברון, בכסף מלא. אנו בטוחים שהצדק אתנו, והבית שלנו, הצגנו את כל הראיות, אך נתקלנו באטימות ובחוסר נכונות לקיים הליך משפטי הוגן. חצי מחברי הכנסת, וחלקים ניכרים בציבור שראו ושמעו את הקלטות שהצגנו יודעים שהצדק אתנו ושנעשה לנו עוול ללא משפט וללא דין צדק".
ח"כ אריה אלדד (התקווה) הגיב גם הוא על החלטת בג"ץ ואמר כי "ההחלטה מבישה. בג"ץ קיבל החלטה פוליטית המנוגדת לזכויות קניין בסיסיות וחרץ משפט במקום שסכסוך הבעלות יתברר בבית משפט שלום או מחוזי. שוב מתברר לאזרחי ישראל שלאחר הבחירות יהיה צורך בשינוי מהותי של שיטת בחירת השופטים בבית המשפט העליון".