לאחרונה דווח בתקשורת האמריקאית כי מישל אובמה, הגברת הראשונה הנבחרת של ארצות הברית, התקשרה להילרי קלינטון, יריבתו לשעבר של בעלה ברק אובמה בפריימריז לראשות המפלגה הדמוקרטית, כדי לקבל ממנה כמה עצות לגבי כיצד לגדל ילדים בבית הלבן (קלינטון עצמה הרי היתה הגברת הראשונה לפני כעשור) וכיצד להתמודד עם המשימה הרת הגורל של עיצובו מחדש של הבית הלבן.
כל נשיא חדש שנבחר בארה"ב ועובר למשכנו החדש בשדרות פנסילבניה 1600 שבוושינגטון הבירה, צריך להטביע את חותמו האישי לא רק מבחינת יישום מדיניות חדשה בסוגיות פנים וחוץ, אלא גם מבחינת הסגנון שלו. הבית הלבן, הקיים מעל 200 שנה, עבר שיפוצים נרחבים לא פעם ולא פעמיים, בדרך כלל בהנהגת הגברת הראשונה. כעת הגיע תורם של בני הזוג אובמה. בנוסף להר הציפיות המדיניות והפוליטיות מהנשיא, נוצר לו במקביל הר של ציפיות אסתטיות ממישל אובמה. כולם, או לפחות אלו המעורבים בתעשיית עיצוב הפנים, ממתינים לראות כיצד תטביע את חותמה הגברת הראשונה החדשה של ארה"ב על המשכן והמוזיאון של העם האמריקאי כולו.
ב-1789 הושבע ג'ורג' וושינגטון כנשיא הראשון של ארה"ב. בירת ארה"ב היתה אז העיר ניו יורק, אך חוק חדש שעבר קרא להקמת בירה חדשה על גדות נהר הפוטומק. משכן הנשיא החדש תוכנן על ידי האדריכל האירי-אמריקאי ג'יימס הובן, שניצח בתחרות העיצוב עליה הכריז תומאס ג'פרסון, אדריכל במקצועו, ב-1792 וקיבל כפרס ראשון מדליית זהב בשווי 500 דולר. הובן עבד בשיתוף פעולה עם וושינגטון והשניים החליטו כי המבנה בן שתי הקומות ייבנה בסגנון ניאו-קלאסיציסטי. ב-1 בנובמבר, 1800 נכנסה לבית הלבן הלא גמור, שאז נודע שמו כ-"אחוזת ההנהלה", המשפחה הנשיאותית הראשונה, משפחת אדמס. תומאס ג'פרסון החליף את אדמס ב-1801 ומינה את האדריכל הבולט בנג'ימין הנרי לטרוב לפקח על השלמת הבנייה. ג'פרסון היה אחד האדריכלים הפעילים ביותר בתקופה זו. בתפישתו, האדריכלות הממסדית של האומה היתה צריכה לשדר צדק ודמוקרטיה והוא נהג לראות לעיני רוחו את המבנים של יוון ורומא העתיקה, בדומה לאדריכל האיטלקי הנודע פלאדיו שפעל במאה ה-16.
ב-1814, העלו הבריטים את הבית הלבן באש. פנים הבית לא ניזוק אך החזות החיצונית נהרסה כליל. שנה לאחר מונה הובן בשנית לפקח על שיפוץ הבית. ביקורת ציבורית ראשונה הושמעה נגד המנהג הנשיאותי כבר ב-1863, כשבמהלך מלחמת האזרחים העקובה מדם החליטה הגברת הראשונה מרי לינקולן לצאת למסע בזבוזים שנועד לקישוט הבית הלבן. היא הוציאה 20 אלף דולר על רהיטים, בהם מיטת לינקולן המפורסמת. ג'וליה גרנט, אשתו של הנשיא יוליסס ס. גרנט (1869-1877) הוציאה אף היא לפועל שיפוץ נרחב של פנים המשכן. ב-1901 חנך הנשיא תאודור רוזוולט את המשכן בשמו החדש "הבית הלבן".
עוד בוואלה!
צפוף פה, צפוף
לשיפוץ המקיף הראשון שנעשה בבית הלבן אחראית אדית' רוזוולט שמצאה כי הוא צפוף מדי למשפחה של שמונה נפשות. משפחת רוזוולט היתה המשפחה הנשיאותית הגדולה ביותר שהשתכנה בבית הלבן ומצוקת המקום היוותה התירוץ מצוין לשיפוץ מחדש. בתחילה, אדית' ותאודור רוזוולט נתקלו בביקורת ציבורית עזה בשל תוכנית השיפוץ השאפתנית שלהם, שכונתה בעיתונות "אקסטרווגנטית". רוזוולט, שרצה יותר מכל להוכיח כי הוא נשיא של העם ובשביל העם ושביתו הוא הבית הלבן, הוביל קמפיין בלתי נלאה וזכה בסופו של דבר בתמיכת הקונגרס, שלמזלו נשלט על ידי רוב רפובליקני.
למשימה גויס האדריכל ג'יימס פ. מקים. הקונגרס הקציב כ-500 אלף דולר לשיפוץ. הבית עבר גם מתיחת פנים טכנולוגית באותה תקופה. מערכת החשמל, הצנרת והחימום המרכזי שופרו והתקנת מעלית הביאה את הבית הלבן באופן רשמי אל סיפה של המאה ה-20. כשנפתח הבית לציבור ב-1902, היה ניכר לכל שמטרתה העיקרית של רוזוולט היתה להחליף את הסגנון הוויקטוריאני העמוס ששלט ביד רמה בעיצוב הפנים לסגנון הניאו-קלאסיציסטי, הנקי והפשוט יותר, שמאפיין את המתאר המקורי של הבית. כמו כן, עשתה רוזוולט הפרדה בין האישי לציבורי כשהעבירה את מרבית המשרדים לאגף המערבי החדש של הבית.
ניתן לטעון כי אדית' רוזוולט הציבה למעשה את הדוגמה לכל נשות הנשיאים הבאות עד לבואה של ג'קי קנדי בשנות ה-60 של המאה ה-20. אדית' היתה הגברת הראשונה שמיצתה עד תום את הלך הרוח החברתי-מגדרי ששרר באופן מוחלט וברור במאה ה-19. היא היתה אחראית לכל תחום משק הבית ופיקחה עליו ביד רמה והיתה הדמות המעשית והיעילה בין השניים בתחום זה. אדית' שמחה להשאיר את הטיפול בסוגיות הרות הגורל לבעלה ולא שאפה להתערב בתחום הציבורי, שהיה מעוז הגברים.
היא תוארה כ"התגלמות המארחת העדינה והמחונכת, לרוב עם חיוך על פניה, עם זאת מעולם לא בקורתית ותמיד סובלנית כלפי הצביעות של החיים הפוליטיים", והיתה הראשונה שבאמת הבינה כי על הבית הלבן למלא מספר תפקידים כשאחד החשובים בהם הוא הייצוגי: על הבית הלבן לשמש במקביל כמוזיאון של העם האמריקאי כולו וכמשכן הנשיא.
המרפסת של טרומן
נדלג קדימה כארבעה עשורים עד לשיפוץ הגדול הבא של הבית הלבן, שנעשה בתקופת הנשיא הארי טרומן. שיפוץ זה מטרתו היתה פחות אסתטית ויותר מעשית לאחר שוועדה שהקים טרומן גילתה שמשקל גג הפלדה מכביד על הקורות התומכים של הבית. כמו כן, עבודות שרברבות החלישו את מסגרת העץ של הבית. לאור זאת, הוסכם על תוכנית שיפוץ מקיפה של הפנים והחוץ כאחד הראשונה מאז 1902.
בקיץ 1947, החליט טרומן כי מלבד לשיפוץ ההכרחי על מנת למנוע מהבית הלבן לקרוס תחתיו, יש מקום גם לשינויים אסתטיים. לאחר שהתרשם מהסגנון הניאו-קלאסיציסטי שפרח בדרום ארה"ב הודות לג'פרסון, רצה טרומן לבנות מרפסת מאחורי העמודים של האכסדרה הדרומית כדי לשפר את החזות ולהפוך אותה למשפחתית יותר. טרומן קיווה גם כי על ידי הוספת המרפסת הוא מגשים את חזונו האדריכלי של הנשיא ג'פרסון, כלומר הוא ידע היטב שלתוכניות השיפוץ של הבית הלבן יש מטרות נוספות למעט אסתטיקה גרידא וכי כאן מתבטא תפקידה הפוליטי של האדריכלות בחיים ציבוריים.
למרות חזונו הנאצל של טרומן, אותו אמור היה להוציא לפועל האדריכל וויליאם דלאנו, אחד האדריכלים המשפיעים ביותר באמריקה דאז, אזרחים אמריקאים רבים לא הביעו התלהבות מהרעיון. המועצה לאמנות יפה התנגדה לתוכנית בטענה כי היא תביא להרס העיצוב המקורי של הבית הלבן והתקשורת גינתה את התוכנית וראתה בה סמל ל"סגנון הבזבזני של הנשיא, לעקשנותו ולאמונה שלו בצדקתו". אך טרומן היה בשלו. יתרה מכך, ככל שהחריפה ההתנגדות, כך הוא עבד קשה יותר על מנת להוציא את תוכניתו לפועל.
בסופו של דבר קיבל טרומן את המרפסת שלו ואף לא נזקק לבקש מהקונגרס את 15 אלף הדולרים העלות המשוערת של השיפוץ. הוא חסך את הכסף מחשבון משק הבית שלו והמרפסת הושלמה ב-1948. עם הזמן, שכך הזעם הציבורי כלפי המרפסת וכיום, מומחים להיסטוריה של האדריכלות משבחים את התוספת והעם האמריקאי הסכין לנוכחותה ואף מתגאה בה.
עוד בוואלה!
פטרונית האמנויות
וכך חלפו להן השנים עד להגעתה של משפחת קנדי. ג'קי קנדי, אשתו של הנשיא ג'ון קנדי, נכנסה לתפקיד הגברת הראשונה בעודה מצהירה כי בראש סדר העדיפויות שלה עומדים ילידיה הצעירים ופרטיות משפחתה. עם זאת, כבר במהלך השבועות שלפני טקס ההשבעה, היא החלה בתכנון מקיף של עיצוב מחדש ורסטורציה של הבית הלבן, על אגפיו המשפחתיים והציבוריים. החינוך וההשכלה שקיבלה ג'קי בילדותה לימדו אותה להעריך אמנות יפה ופריטים אותנטיים המשקפים רוח של תקופה והיא חיפשה אחר דרכים במסגרת התקציב המוגבל של הבית הלבן לשפץ ולשחזר את תפארתו של משכן הנשיא כך שישוב לייצג את הרוח האמריקאית. ג'קי הקימה ועדת יועצים בהנהגת המומחה הנרי דופונט שחלשה על תת-ועדות לאמנות, ריהוט וספרים. היא עזרה להעביר את החוק שיאפשר תרומות של חפצי אמנות להפוך לרכוש הבית הלבן והקימה את האגודה ההיסטורית של הבית הלבן, ישות שתפקידה לגייס כספים באופן פרטי לטובת השיפוץ, זאת באמצעות ההכנסות ממכירת ספרה " The White House: An Historic Guide". ג'קי יצרה גם את תפקיד אוצר הבית הלבן על מנת להבטיח את ההמשכיות של המאמצים להגנת השימור ההיסטורי של האחוזה.
ג'קי טיפחה והיוותה מעין פטרונית של האמנויות בבית הלבן. היא עזרה בהקמת המרכז התרבותי הלאומי בוושינגטון ואירחה מאות אירועים תרבותיים בבית הלבן, כגון מופעי אופרה, בלט, מחזות והופעות ג'ז כולן בביצועים אמריקאיים.
בדומה לקודמתה אדית' רוזוולט, גילתה ג'קי קנדי הבנה יוצאת דופן של תפקידו הייצוגי של הבית הלבן. אחרי הנאום הטלוויזיוני הראשון של טרומן מהבית הלבן, שמור לה מקום מיוחד בהיסטוריה האמריקאית כגברת הראשונה שהכניסה בפעם הראשונה את הטלוויזיה למשכן הנשיא, כמובן שההתייחסות כאן היא למשדר המיוחד בן השעה ברשת CBS ב-14 בפברואר 1962 - A Tour of the White House with Mrs. John F. Kennedy . ג'קי היתה הראשונה שערכה סיור מודרך בבית הלבן מול מצלמות הטלוויזיה וגילתה הבנה וידע בלתי רגילים בחפצי האמנות הרבים שמאוחסנים במשכן. שלושה מתוך ארבעה אמריקאים צפו באותו יום במשדר ולפי הערכות, ברחבי העולם צפו בו מאות מיליוני אנשים, נתון שהפך את המשדר לתוכנית הדוקומנטרית הנצפית ביותר באותה תקופה.
אך ג'קי קנדי לא היתה דומה לאדית' רוזוולט בכל המובנים. היא היתה רחוקה מלסמל את דמות "האישה הקטנה" שלצד בעלה הנשיא, תפקיד אותו מילאו גברות ראשונות כה רבות. בנוסף לתדמיתה האופנתית והמלוטשת ולמחויבותה למשפחתה, גילתה ג'קי עניין רב בסוגיות המדיניות של התקופה. היא הסתירה פן זה באישיותה כדי לא לעורר אנטגוניזם ציבורי ולהסיט את תשומת הלב מהנושאים שהיו קרובים ללבה, כגון אמנות והיסטוריה. אך מאחורי הקלעים, סיפקה ג'קי לג'ון קנדי עצות מפוכחות והערכות מדויקות של מנהיגים עמם ניהל משאים ומתנים, בין אם בפנטגון ובין אם בפוליטבירו הסובייטי. נראה כי בעיני הציבור בזמנו, ג'קי קנדי לא יכלה לעשות שום דבר רע וראיה לכך היא התמיכה הרבה שקיבלה במהלך השיפוץ.
עוד בוואלה!
הילרי קלינטון בתפקיד מרתה סטיוארט
בניגוד לג'קי קנדי, הגברת הראשונה ננסי רייגן זכתה לקיתונות ביקורת ב-1982 כשהזמינה סרוויס מהודר, שכלל 4,370 חלקים, בעבור 220 סועדים מיצרנית הפורצלן "לנוקס" בעלות של מעל 210 אלף דולר. למרות שלא נעשה שימוש בכספי הציבור במקרה זה, רייגן ספגה ביקורת על בזבזנותה בתקופה שבעלה, רונלד רייגן קרא לשמרנות וחסכנות.
בני הזוג קלינטון היו אחראים לשיפוץ גדול נוסף בהובלת הגברת הראשונה הילרי קלינטון. "קראתי על שיפוצים שנעשו בעבר וידעתי שאאלץ לקבל החלטות קשות על מנת לשמר את ההיסטוריה המיוחדת ועל אופיו של הבית הלבן", כתבה בזמנו הילרי. "רציתי להיות מעורבת באופן פעיל בכל החזיתות, לעבוד עם מומחים, להחליט על סגנונות, פריטים וצבעים ולגייס כספים כדי לאפשר זאת". לכבוד חגיגות ה-200 של הבית הלבן בן 132 החדרים, הוציאה הוצאת הספרים "סיימון אנד שוסטר" את "An Invitation to the White House" של הילרי קלינטון, שלא נחשבה לאייקון עיצובי אך כבשה לה מקום של כבוד בסופו של דבר כ"מרתה סטיוארט של הבית הלבן".
בעקבותיה של ג'קי קנדי, הצליחה קלינטון לשלב את אישיותה החזקה עם התפקיד המסורתי של הגברת הראשונה. היא קידמה את האג'נדה הבריאותית שלה, סיירהבמדינות זרות, התמודדה בכבוד עם פרשת ההדחה של בעלה והסקנדלים הנוספים שליוו את כהונתו ואף ניהלה מערכת בחירות מוצלחת לסנאט מטעם מדינת ניו יורק, כל זאת בעודה מארחת בבית הלבן שועי עולם ומפקחת על השיפוץ.
בניגוד למאמץ הכושל לגיוס כספים בקמפיין שניהלה השנה קלינטון לפריימריז הדמוקרטיים, שהותיר אותה בחובות עצומים, קצרה דווקא קלינטון הצלחה בגיוס הכספים במהלך כהונתה כגברת הראשונה. קרן הבית הלבן גדלה מ-8 מיליון דולר למעל ל-25 מיליון דולר בזכותה. לפי הערכתה, הריבית לבדה תוכל לממן פרוייקטים עתידיים לשיפוץ. כמו כן, העבירה הגברת הראשונה את כל ההכנסות מספרה, שמחירו נקבע על 35 דולר, לאגודה ההיסטורית של הבית הלבן.
האם מישל אובמה יכולה?
כיום, מתגוררים בבית הלבן הנשיא היוצא ג'ורג' בוש ואשתו לורה. המגע האישי שלהם מתבטא בעיקר בציורי נוף של אזור המערב ושל מדינת טקסס, מקום הולדתם של השניים, והמזכירה להם את החווה בקרופורד, טקסס. "באתי מטקסס ואשוב לשם", אומר בוש בסיור המקוון בבית הלבן, אותו ניתן לראות באתר הבית הלבן. ב-20 בינואר, יושבע לנשיאות ברק אובמה ועל כתפי מישל תיפול המשימה המסורתית של עיצוב הבית הלבן. לפי השמועות המתרוצצות, צפויים שינויים דרמטיים במשכן הנשיאותי. בראיון שהעניק אובמה ביוני, התבדח הנשיא הנבחר על כישורי הבאולינג הלא מרשימים שלו ואמר: "ניפטר מאולם הבאולינג ונחליף אותו במגרש כדורסל בבית הלבן". וכמובן, אסור לשכוח את העובדה ששתי ילדות קטנות בנות 7 ו-10 יתגוררו בקרוב בבית הלבן. חדרי השינה שלהן בוודאי ובוודאי שיעברו שינוי.
מישל אובמה כבר הוכתרה בתקשורת ועל ידי הציבור כ"ממשיכתה של ג'קי קנדי" מבחינת הסגנון האופנתי שלה, התנהלותה המכובדת ודעותיה בסוגיות ציבוריות. עתה נותר לראות האם תצליח מישל לעמוד בציפיות העם האמריקאי ולשמור על אופי הבית הלבן ובתוך כך להחדיר בו את רוח השינוי, שהיא ובעלה מזוהים כה עמה.