ישראל נמצאת במקום ה-56 בעולם ברמת השיוויון בין נשים לגברים. כך עולה מנתונים שפרסם היום (רביעי) פורום הכלכלה העולמי. הנתונים מתבססים על אי שיוויון בין המינים בכלכלה, חינוך, פוליטיקה ובריאות. מדובר בהידרדרות של 20 מקומות לעומת המדד שפורסם לפני כשנה, אז דורגה ישראל במקום ה-36.
עוד עולה מהנתונים, כי במדינות הסקנדינביות רמת השיוויון היא הגבוהה ביותר. את הרשימה מובילה נורבגיה, ואחריה פינלנד, שבדיה, איסלנד. לשם השוואה, בנורבגיה רמת השיוויון עומדת על 82.45%, לעומת 69% בישראל. באופן כללי נרשם צמצום פערים בין המינים ברחבי העולם בפוליטיקה, חינוך וכלכלה, אך הפער בבריאות דווקא גדל.
לטענת הפורום, כיום ניתן למצוא יותר נשים בראש מוסדות פיננסים וממשלתיים והדבר חיוני למציאת פתרונות למשבר הכלכלי הגלובלי. "ייצוג גדול יותר של נשים בעמדות מפתח והנהגה חיוני לא רק למציאת פתרונות למשבר הפיננסי, אלא גם למניעת הישנותו בעתיד".
המדד בדק 130 מדינות. בריטניה הגיעה למקום ה-13, צרפת רשמה עלייה חדה ועלתה מהמקום ה-51 בשנה שעברה למקום -15השנה. גרמניה נמצאת במקום ה-11 ואילו ארה"ב ניצבת במקום ה-27 בלבד. סוריה, אתיופיה וסעודיה צנחו בדירוג ורשמו ירידה חדה בכל התחומים. את הרשימה סוגרות פקיסטן, סעודיה וצ'ד. במקום האחרון והלא מכובד נמצאת תימן.
87 מדינות צמצמו את הפער
מבין המדינות שנכללו בדו"ח ב-2007 וב-2008, 87 מדינות צמצמו את הפער המגדרי, בעוד ב-41 מהן הפער התרחב. אף מדינה לא הצליחה להעלים את הפער לחלוטין בכל התחומים.
מהדו"ח עולה כי ככל שמעמד האישה השתפר, כך משתפר מצב החברה כולה. מדינות מתועשות רשמו צמיחה כלכלית משמעותית הודות להתחזקות מעמד האישה. "לצמצום הפער התעסוקתי בין נשים לגברים יש השכלות כלכליות עצומות בעבור המדינות המפותחות", נכתב בדו"ח.
נשים מנהיגות מהוות השראה לחברות שלמות. הד"וח העניק ציון גבוה למדינות בהן נשים מכהנות כראשי ממשלה או נשיאות, לדוגמה, פינלנד (המדורגת במקום השני), ניו זילנד (במקום החמישי, למרות שבבחירות האחרונות הפסידה ראש הממשלה הלן קלארק), הפיליפינים (שתפסה את המקום השישי) ואירלנד (המדורגת במקום השמיני). "ייצוג גדול יותר של נשים בעמדות מפתח בהנהגה בממשלות ובמוסדות כלכליים היא קריטית לא רק למציאת פתרונות למשבר הכלכלי הנוכחי אלא גם למניעת משבר דומה בעתיד", אמר קלאוס שוואב, יו"ר הפורום.
מחברי הדו"ח לא לקחו בחישוב את ההתפתחות הכלכלית הכוללת של מדינה, אלא רק את הגישה של נשים וגברים למשאבים שונים. שיטה זו מאזנת את ההשוואה בין מדינות מפותחות כגון ארה"ב ומדינות עולם שלישי כגון אתיופיה. עם זאת, קשה לטעון שמצב כלכלי ותנאי חינוך ובריאות טובים יותר אינם מיטיבים עם החברה כולה, נשים וגברים כאחד.