מאזרח אלמוני לראש העיר - מיהו ניר ברקת?

(צילום, גדעון צנטנר, עריכת וידאו: ארנון מעוז)

ראש עיריית ירושלים הנבחר ניר ברקת, נכנס עמוק לתוך התודעה הירושלמית, בתוך שש שנים בלבד. עד שנת 2003, תושבי ירושלים לא הכירו את השם ניר ברקת והזירה הציבורית היתה רחוקה ממנו.

ברקת, יליד 1959, התגייס בשנת 1977 לצנחנים, והשתחרר לאחר שש שנים כמפקד פלוגה. לאחר שירותו הצבאי, הוא סיים תואר ראשון במדעי המחשב והתחיל ללמוד לתואר שני במנהל עסקים. לפני 20 שנה הוא הקים עם שלושה שותפים סטארט-אפ שפיתח תוכנת אנטי וירוס. במשך השנים, ברקת תמך כלכלית בפרויקטים חינוכיים בבירה, וייסד ארגונים קהילתיים במטרה לפתח מנהיגות לדור הצעיר.

בינואר 2003, ברקת פרש מעיסוקיו ופתח בקמפיין בחירות מסיבי כמועמד לראשות עיריית ירושלים מול המועמד החרדי אורי לופוליאנסקי. ברקת זכה במעט יותר מ- 40 אחוזי תמיכה, דבר שנחשב להצלחה גדולה עבור מועמד אלמוני, וכיהן כיו"ר האופוזיציה העירונית.

עם הקמת קדימה, ברקת הצטרף למפלגה. החיכוך הפומבי הראשון עם ראשי המפלגה היה בפברואר השנה. ברקת חשף אז את תכנית השר חיים רמון לחלק את ירושלים במסגרת שיחות חשאיות עם בכיר הרשות הפלסטינית מוחמד ראשיד.

ברקת שלח מכתב לשרת החוץ ציפי לבני בדרישה לתת הבהרות לגבי הבטחת רמון. לבני סירבה להתייחס לפרסומים. "מכתבה של לבני מעיד יותר מכל על מערך ההונאה המדיני אותו מובילים ביחד רמון וראש הממשלה", הוא אמר אז. "עצם ידיעתה של שרת החוץ על נתיב המו"מ הסודי המעוות והימנעותה מלחשוף אותו ברבים, הופך אותה לשותפה בפועל למהלך ההונאה המדיני המתקיים בעיצומם של ימים אלה שמטרתו האמיתית - חלוקת ירושלים מעל ראשם של אזרחי ישראל".

לאחר הפיגוע בישיבת מרכז הרב, בחודש מרץ, ברקת התקרב מאוד לציבור הדתי לאומי בירושלים, עד שנפוצו שמועות כי מנהיג הציונות הדתית, הרב מרדכי אליהו, תומך במועמדותו.

במערכת הבחירות, אנשי ימין ניסו להזכיר את חברותו של ברקת בקדימה, אולם הוא מצידו התחמק מהמותג "קדימה", שבירושלים הוא לא ממש אהוב. לא לחינם גם ברקת וגם פרוש פעלו רבות כדי שציבור הכיפות הסרוגות יתמוך בהם. הציבור הדתי הלאומי הכריע כנראה ברובו עבור ברקת, וסייע לו לניצחון.

בשבועות האחרונים, ברקת קרץ עוד יותר לציבור הימני. באמצע חודש פברואר, המועמד אז לראשות העיר סייר בשכונת ענתא עם אריה קינג, ממובילי הבניה היהודית במזרח ירושלים. כזכור, שוטרי מג"ב פינו את קינג וקבוצת פעילי ימין שבאו לשתול עצים במקום, בטענה שמדובר בשטח הרשום בטאבו כשייך ליהודים. ברקת אמר אז כי, "בענתא תקום שכונה יהודית חדשה שתשמש פתרון למצוקת הדיור לסטודנטים ולשכבה הצעירה בעיר".