האישה שידעה יותר מדי

פעם, לפני 20 שנה, בקושי היו מעזים לומר את שמה. בחדרי חדרים, היינו אנחנו הצעירים שומעים מישהו משוחח בלחש על אישה שאי אפשר לראות ודבריה פלא-פלאות. היום, כולם לומדים ימימה. נשים, גברים, חרדים, כיפות סרוגות, חילוניים. לפי העדויות, ימימה אהבה את כולם ושמחה להעניק ממשנתה לכל מי שהיה צמא לדעת את מהותו.

היא נולדה ב-1929 בקזבלנקה ועלתה לארץ 20 שנה לאחר מכן. מעבר לכך, ביוגרפיית חייה היא כולה מסתורין. ידוע שהשלימה תואר שני בפסיכולוגיה, אך אין איש יודע ממי למדה את ידיעת הנסתר. רק בגיל 50 התחילה ללמד, בהתחלה בפנים גלויות, אחר כך עטתה על עצמה צעיף, שמה פרגוד בינה לבין תלמידיה ולבסוף הסתתרה מאחורי וילון, חצי קומה מעל קהל מאזיניה. אמרו שהייתה רואה על כל אחד מהתלמידים הרבה יותר מדי, וידע זה היה מפריע בלימוד.

למשנה שלה היא קראה "חשיבה הכרתית", אך רוב תלמידיה מתקשים להסביר במה בדיוק הדברים אמורים. רק נרמז כי ימימה ראתה את משקעי הילדות כ"עומס" שמהווה מקור רב השפעה על חיינו הבוגרים, אבל, בניגוד לטיפול פסיכולוגי בו חוזרים לאותם אירועים ומנתחים אותם, אצל ימימה מתבצע תהליך הבנה לגבי הטוב שיוצא בסופו של דבר ממשקעים אלו. את דבריה הכתיבה ימימה לתלמידיה בשפה הכוללת שיטת פענוח ייחודית, שתראה למציץ מבחוץ כרצף משפטים סתום.

בשנותיה האחרונות לימדה ימימה שיעור כמעט כל יום, כשבחלק מימי השבוע הקפידה לפקוד בתי חולים, לעבור בין מיטות ולעזור בכוחות הריפוי הייחודיים שניחנה בהם. ימימה נפטרה ב-1999 ולאחר מותה כונתה בידי רבנים רבים בתואר "צדקת". מאז עשרות מורים התפרשו ברחבי הארץ ואלפים מתפקדים על כיתותיהם. כמעט פה אחד מודים כולם שהכלים הנרכשים בשיעורים האלו פשוט משנים להם את החיים. בהתאמה, אחוז גבוה מהתלמידים החילוניים התקרבו לדת היהודית ואף חזרו בתשובה.