פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זמינים ומזמינים

      אריזה

      אחרי שסיימנו לטפל, לפחות לעת עתה, במשלוחים אסיתיים, נתפננו, לכבוד חגיגת הדמוקרטיה האמריקאית, למרתון ההמבורגר הגדול. אחרי דיון קצר החלטנו להזמין את ההמבורגר של בראסרי M&R, שמועמד להמבורגר הטוב בעיר. האריזה היא מלאכת מחשבת של הפרדת רשויות - בצקים, בשרים, מזון קר, מפיות, סכומים ורטבים לחוד. הבעיה היחידה בשלב הזה - נוכחותו של ממרח לורפק. ממקום כמו בראסרי, שמתהדר בתנור המאפה שלו, היינו מצפים שישלחו חמאה אמיתית.

      מרק

      שלושה מרקים משלחים בראסרי M&R ממבצרם - הקונסומה עוף המפורסם, עם האטריות תוצרת בית, מרק בצל קלאסי והשלישי משתנה. אהבתה רבת השנים של האחות הדס לשעועית (הו, כמה סבל אחיה מאהבה זו במהלך חייו!) עשתה את שלה והזמנו מרק שעועית (24 שקל) שהיה מצוין. יחס סביר בין הנוזל(שהיה טעים, עז טעם ולא עגבנייתי מדי) לשעועית ושאר הטובין שהתחבאו בו.

      סלט

      לך תסמוך על בחורה שתזמין איתך המבורגר. הרי היה ברור לאח הבכור שבסופו של דבר הוא יוותר חשוף בצריח הבשר הקצוץ, ושאחותו תנטוש אותו מאחור ותעדיף סלט. היא הלכה על הוורסיה היוונית (38 שקל), לא היתה מרוצה מהמרירות של הגבינה, נגסה קצת בירקות, והשאירה כמעט את כל המנה לחברה שהגיעה וטרפה את השאריות. לחברה דווקא היה טעים מאוד.

      המבורגר

      גם כאן טמנה האחות הצעירה פח לאחיה הבכור. בעוד הוא מורגל בהזמנת קציץ בגודל 220 גר', אחותו חשבה אותו לצעיר כמותה והזמינה לו את המידה הגדולה, 300 גר' (52 שקל). הבעיה בגודל הזה הוא הקושי בפיקוח על העשיה של כל הקציץ באותה המידה, בנוסף ליחס הבעייתי בין המבורגר ללחמניה. למרות זאת ההמבורגר היה מצוין. הוא היה נא יותר ממדיום באזור המרכז, אבל זה לא באמת הפריע לטעם הבשר. האמת? מדיום-רייר זו מידת עשייה טובה יותר להמבורגר מבשר טוב.

      תוספות

      איך הם עושים שם את השעועית הירוקה? מה הם בדיוק שמים שם? גם אנחנו מטגנים אותה עם שום ושמן זית וזה אף פעם לא יוצא לנו ככה טעים. הצ'יפס של בראסרי בעייתי במשלוחים (למרות שבמסעדה עצמה הוא הטוב בעיר). גם הם יודעים את זה ומזהירים את הלקוחות שמזמינים. אבל מה? לך תזמין המבורגר בלי צ'יפס לידו. מה שכן, גם בסטנדרטים של בראסרי עצמם, הצ'יפס היה מטוגן מדי ומעט שחום. ובכל זאת הוא היה טעים. צ'יפס, אתם יודעים.

      שאריות

      הפעם היינו ילדים טובים ולא השארנו כלום אחרינו. אבל ממש כלום. המרק חוסל על ידי שנינו, הסלט נקטש על ידי החברה ואפילו ההמבורגר שהיה קצת גדול על האח הבכור נעלם כלא היה (וזה לא שהיה לו קל אחרי זה). בסך הכל שילמנו על התענוג שכלל מרק, סלט, עיקרית אחת וקינוח 166 שקלים. זה לא מעט -בכלל לא - אבל זה גם מאוד טעים וקשה להגיד שהרגשנו מרומים אחר כך.

      קינוח

      אין הרבה קינוחים טעימים כמו הקרמשניט של בראסרי - הבצק פריך, הקרם מתוק בדיוק במידה ופירות היער סותרים אותו היטב עם חמיצות נהדרת. סיכול ממוקד מזה כבר היה יכול להוביל לתקריות דפלומטיות. באיזשהו שלב ניצל האח הבכור את זרועותיו האימתניות ונטל את המנה מאחותו, שנותרה מאחור וכפית ריקה בידה. חייבת להיות היררכיה לפעמים.