רק לפני מספר שבועות, בשיאו של הקמפיין לנשיאות ארה"ב, חברת בית הנבחרים ממניסוטה מישל באקמן אמרה בראיון ל-MSNBC, כי "כשזה נוגע לאובמה, אני מאוד מודאגת שהוא מחזיק בהשקפות אנטי אמריקאיות". מעט לאחר שהתברר כי המועמד הדמוקרטי ניצח בבחירות, היא כבר נשמעה אחרת: "אני אסירת תודה שהמועמד השחור ניצח. זהו מסר אדיר שאנחנו שולחים לעולם".
לא עבר זמן רב, וגם סגניתו של המועמד הרפובליקני ג'ון מקיין, שהאשימה את אובמה בכך שהוא "מתרועע עם טרוריסטים" אמרה בתשובה לשאלה על יחסיה הרעועים עם אנשי הקמפיין של מקיין כי "אובמה ניצח. תנו לנו ולו לנצור את הרגע ההיסטורי בו אנו נמצאים ואל תפריעו עם סכסוכים פנימיים בקמפיין. שאלוהים ייברך אותו ואת משפחתו היפה".
זיגזוג הוא לא דבר חדש בקרב פוליטיקאים, אך בהתחשב באינטנסיביות ובהאשמות החמורות איתם היה צריך להתמודד אובמה בחודשים האחרונים, נדמה שהפעם נשברו שיאים חדשים במספר האנשים שהשמיעו דעה אחת לפני פרסום התוצאות ודעה אחרת לאחריהן.
השינוי בטון הגיע לאחר נאום ההפסד הפייסני של מקיין, שכינה את ניצחונו של אובמה "היסטורי", וציין את הגאווה שהוא מעניק לאפרו-אמריקאים בארה"ב. גם הנשיא ג'ורג' בוש, שלא חסך ביקורת מאובמה, אמר כי ניצחונו הוא מרענן.
גם בצד המנצח נרשמו זיגזוגים: ב"וושינגטון פוסט" דווח, כי סגנו של אובמה ג'ו ביידן, אמר במהלך הקמפיין שהוא כבר לא רואה במקיין חבר, אך כעת הוא טוען ש"אנחנו עדיין חברים טובים".
מנסים לתפוס טרמפ על הרגע ההיסטורי
עושה רושם שכולם מנסים לתפוס טרמפ על הרגע ההיסטורי הזה בתולדותיה של אמריקה. לטענת חלק מהחוקרים הפוליטיים, אנשים לא רוצים להיזכר בהיסטוריה כמי שעמדו בצד הלא נכון. כולם מבינים כעת כיצד הבחירות נתפסות בעיני הציבור, שחש בימים אלו שהוא שותף לרגע היסטורי גדול. מומחים אחרים טוענים כי כולם עושים זאת משיקולים פוליטיים בלבד, וכי הם ימשיכו לנוע לכיוון שהסקרים יראו שכדאי להם להיות בו.
עם זאת, לא כולם הפכו את עורם: ביל אוריילי מחדשות "פוקס", שנהג לבקר את אובמה במשך כל הקמפיין, אמר אחרי הבחירות כי "אובמה הוא עדיין בגדר תעלומה, לכן נבחן אותו בדקדקנות". גם חלק מהמחוקקים לא ויתרו על הביקורת. מנהיג המיעוט הרפובליקני בבית הנבחרים ג'ון בוהנר, כבר ביקר את החלטת אובמה למנות לתפקיד ראש הסגל את רם עמנואל.
לאחרים, כמו הסנאטור ג'ו ליברמן, יש סיבה טובה לנסות ולפייס את המנצח הגדול בבחירות. ליברמן חצה את הקווים והיה אחד מתומכיו הבולטים של מקיין, למרות שבשת 2000 היה מועמד לסגנות הנשיאות מטעם המפלגה הדמוקרטית כשרץ עם אל גור, והתמודד על מועמדות המפלגה הדמוקרטית לנשיאות בשנת 2004.
מאז הוא עזב את המפלגה הדמוקרטית, ונבחר לסנאט כמועמד עצמאי. במהלך אירוע בחירות עם מקיין בחודש אוגוסט הוא אמר כי "יש שני מתמודדים: אחד כמו מקיין, ששם תמיד את המדינה בראש מעייניו ופועל עם אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית כדי לגרום לדברים לקרות, ואחד שלא", בהתייחסו לאובמה. ליברמן אף נאם בוועידה הרפובליקנית בה אושר המינוי של מקיין, ותקף את אובמה על שהצביע בעד קיצוץ הסיוע לכוחות האמריקאים.
ג'ו ליברמן זוחל בחזרה לדמוקרטים
השבוע ליברמן, שכבר התבקש על ידי הנהגת הרוב הדמוקרטי בסנאט לוותר על תפקידו כיו"ר ועדת הביטחון וענייני הממשל, פרסם הצהרה בה בירך את אובמה "על הניצחון ההיסטורי והמרשים שלו". הוא הוסיף כי "כעת המאבק נגמר מבחינתי. הכל נגמר וכעת הזמן לחתור לאחדות ולעמוד מאחורי הנשיא החדש".
כשהזכירו למקורביו את הביקורת שהשמיע על אובמה הם אמרו: "הוא מאמין שהנשיא הנבחר אובמה הוא פטריוט אמיתי שאוהב את ארצו. הוא דיבר רק על העובדה שלא עבד עם רפובליקנים".
עושה רושם שאובמה מוכן להשלים עם מעריציו החדשים. "הוא הבהיר שהוא רוצה לשים את חילוקי הדעות מאחור ולפעול יחד כדי לפתור את האתגרים הרבים הניצבים בפני המדינה", אמרה סטפני קאטר, דוברת צוות ההעברת השלטון. "אנחנו שמחים שגם אחרים חושבים כך".
מנהיג הרוב הדמוקרטי בסנאט, הסנטור מנבאדה הארי ריד, שיכריע לגבי עתידו של ליברמן בוועדה, נשמע פחות מפוייס. בראיון שהעניק לרשת CNN אמר: "ג'ו ליברמן עשה מעשה שלדעתי היה לא ראוי ושגוי, ואם לא היינו בטלוויזיה הייתי משתמש במילים בוטות יותר כדי לתאר את מה שעשה".