החורף מתקרב בצעדי ענק, הוא מתעתע לפעמים בימים של שמש מלטפת אבל זה ברור שהוא בפתח, אצלי התחזית נקבעת לפי שמיכת הפוך, ברגע שהיא מאבדת את הסטטוס שלה כשמיכה והופכת להיות הדבר שהכי מתגעגעים אליו ומייחלים לו חצי מהיום, אז יודעים שהחורף בא.
אז בינתיים אנחנו עם הסתיו ואני אומרת שלפני שהחורף מגיע חייבים להיות מוכנים עם תוכנית, אחרת בלי לשים לב נכנס למצב של שנת חורף וממנה לא פשוט להשתחרר, כי כשמתחילים לייחל שהקפה של הבוקר יהיה שוקו חם בתוספת של שמיכת פוך וסרט רומנטי זה כבר ברור לחלוטין, ישנה בעיה.
אני כבר מכירה את התסריט בעל פה, הוא חוזר אחת לשבוע בממוצע , בשעת בין ערביים של אחד מימות השנה הגשומים, אני מרימה טלפון לחברתי הנאווה ומנסה להפציר בה בכל דרך אפשרית להשתחרר מהתנוחה העוברית שלה מול הטלוויזיה לטובת התאווררות קלה בחוץ, או לפחות הזדמנות לאוורר את הספה האומללה שכבר קיבלה את צורת הישבן שלה. זו משימה לא פשוטה, מאד קשה לשכנע אותה להענות להצעתי אבל אני בחורה עם אמביציות ולא מתייאשת מהר.
זה נשמע כך, חברתי ממלמלת מתוך הפוך: " עכשיו לצאת מהבית? אבל למה? תראי איזה יופי כאן, נעים וחם", ואני אומרת בחזרה "תקשיבי, אנחנו לא הולכות לעשות שידור חוזר של החורף הקודם, שנת חורף זה קטע של דובים, את יכולה שיהיה לך קטע אבל תמציאי אחד חדש משלך, לא יפה לגנוב לדובים את הקטע שלהם, תהיי מקורית, קדימה לקום להתלבש ולצאת לשתות איתי קפה, כדאי לך אני נורא חמודה".
בשלב הזה מתחיל ויכוח מייגע , היא מצידה מלאה טיעונים של בעד להשאר בבית וממשיכה "כי לא כל כך מתחשק לי לצאת מהבית וכי ברור שיותר נעים להשאר בבית להתכרבל מול הטלויזיה, זה הרי כל כך לא מפתה להערים שכבות של בגדים בתוספת של מעיל, צעיף וכובע, רק בכדי לצאת לשתות קפה בחוץ והרי גם בבית יש קפה אז לשם מה כל המאמץ? בשביל לראות אנשים? גם בטלויזיה יש אנשים לא? בכדי שאפשר יהיה לשוחח איתם? אז בשביל מה המציאו את הטלפון? אולי בכדי להכיר אנשים חדשים? אפשר גם באינטרנט, לא כיף אבל אפשר, אז תני לי סיבה אחת מספיק טובה לצאת מהבית בערב גשום וקר של חורף" אמרה נחרצת והוסיפה כי היא חייבת לסיים את השיחה כי השוקו מתקרר לה.
שוב נותרתי עם סימני שאלה, הטיעונים כי לשבת בבית משתלם כלכלית היו נכונים, אז ישבתי וחשבתי איך אפשר גם להסכים עימה וגם להמציא תוכנית שתהיה לנו לעזר, הרי לא נשמע עד כה סיפור על בחורה שישבה מכורבלת בתוך הפוך על הספה בבית ולפתע התדפק על דלת ביתה אביר מהחלומות עם כוס קפה ב-טייק אווי, גם לא באגדות. כל כך הכרחי לצאת מהבית בכדי למצוא אהבה?
מצאתי את עצמי יושבת ותוהה לאן הולכים ונעלמים כל טיעוני ה-'בעד' אז התקשרתי אליה שוב כדי להוכיח לה כי אני חברה טובה ודואגת כמו גם מציקה סידרתית שמחפשת ללא הרף טיעונים מספיק טובים כדי להוציא אותה מהבית ועדכנתי אותה על מצב האבירים בשטח, היא מצידה מסתבר אזרה כוחות והשיבה לעברי " מה, כל כך קשה לדפוק בדלת? מה יש? הם לא יודעים שלא כיף להסתובב בחוץ כשקר? גם אבירים על סוס לבן רוצים להתכרבל בפוך" היא הצליחה להפתיע אותי בטיעוניה ונשארתי להקשיב, המשיכה ואמרה " במקום להתווכח אפשר לחשוב על אפשרות להפגש באמצע, אפשר לדוגמא לסגור על תוכנית חלופית במקום יציאה מהבית לטובת האהבה, היא תידפק על הדלת ואני אבוא לקראתה בדרכים אחרות, אני בהחלט מוכנה להתגמש לטובת המטרה, למשל אני אמנם אהיה על הספה בתוך הפוך אבל אני אלבש פיג'מה יפה, אני אפילו מוכנה להעביר לערוץ הספורט, אם הוא חובב ספורט למשל, אני אפילו אקנה גרעינים אם בדיוק יהיה דרבי, אז למה שלא ידפוק לי בדלת" סיימה את דבריה ושוב הודיעה לי כי נגמר לה השוקו והיא סוגרת את השיחה על מנת להכין חדש והפעם עם קצפת.
אני מודה כי היא באמת עלתה על קו יצירתי ומעניין, אין יותר מידי אל מול מי להציע אותו לדיון, אבל זו
בהחלט נקודה מעניינת ועדיין אני אומרת שלא, חייבים לעשות משהו כדי לגרום לדברים לקרות, וודאי שהם לא יקרו מעצמם, אבל למה כשקר למה?
efratcoffee@walla.com