מתח בכנסיית הקבר לקראת חג גילוי הצלב

כנסיית הקבר כמרקחה. זה חמש שנים שבין שתיים מהעדות הנוצריות האחראיות לכנסייה הקדושה בעיר העתיקה בירושלים, העדה הארמנית והעדה היוונית, מתנהל סכסוך רב יצרים. היום (ראשון) עלול הסכסוך להתלקח לאלימות פיזית בחג גילוי הצלב, במהלכו נוהגים הארמנים להקיף את הקבר הקדוש לזכר גילוי הצלב שנמצא, על פי המסורת, על ידי אמו של קיסר רומא קונסטנטין ב-326 לספירה.

לטענת הארמנים, בכוונת היוונים לעמוד מחר בתוך הקבר בזמן הטקס ובכך להפריע למהלכו התקין. "זהו חג של הכנסייה הארמנית בלבד, שחוגגת לבד, בלי העדות האחרות", אמר האב פקרד, מראשי הכנסייה הארמנית, לוואלה! חדשות. "כשאנחנו חוגגים לבד, כל כנסיית הקבר משתייכת לארמנים בלבד, ונוכחותם של היוונים היא הפרעה ממשית ומנוגדת לסטטוס קוו".

שתי העדות, יחד עם העדה הלטינית-קתולית, מתנהלות בכנסייה על פי סטטוס קוו שנקבע כבר ב-1856 על ידי הסולטן הטורקי ובהסכמת המעצמות הגדולות דאז - צרפת, בריטניה ורוסיה. לדברי האב פקרד, הארמנים פנו למשטרה ולממשלה בניסיון למנוע את ההפרעה של היוונים, אך אלה הבטיחו רק לאבטח את הטקס ולשמור על שלום הציבור בכנסייה.

האב פקרד ניסה להסביר את שורשי הסכסוך הנוכחי: "מאז 2002 מתרחש סכסוך בין היוונים לארמנים בעניין 'שבת האור'. רק לפני שנה, בנובמבר, היוונים יצרו סכסוך חדש והם רוצים עכשיו להתערב ולהפריע בטקס שלנו בו אנחנו עצמאיים". לדבריו, "היוונים נוהגים בכלל לציין את החג כשבועיים קודם לכן. לפני שנה התעקשו היוונים לעמוד בתוך הקבר בזמן תהלוכת הארמנים והפריעו לניהול הטקס. התלוננו בכתב והצגנו הוכחות ולצערי היוונים חזרו ואמרו שימשיכו בשלהם".

הסכסוך הראשון המפורסם בין העדות הוא הקרב על "טקס האש הקדושה" ב"שבת האור" בשנת 1100, כאשר הצלבנים הפקיעו את עריכת הטקס מידי היוונים האורתודוקסים, שקיימו אותו במשך מאות שנים. הסכסוכים נמשכו לאורך הדורות, סביב עניינים קטנים כגדולים, כגון שאלת החזקה על חלקים בקבר, על קיום טקסים במקום, על בניה ושיפוץ. הסכסוכים הסתיימו לעתים קרובות באלימות. במאה ה-19 החליט השלטון העות'מאני על סטטוס קוו, שדורש הסכמה כללית על כל פעולה, ונמשך עד היום.