מרידור: "הליכוד - המפלגה המרכזית בישראל"

(צילום: נעם כהן, עריכת וידאו: גדי וינסטוק, קריינות: אילן שניג)

"החלטתי לחזור לפעילות ציבורית במפלגתי, הליכוד", כך הודיע הבוקר (ראשון) חבר הכנסת לשעבר דן מרידור, במסיבת עיתונאים משותפת עם יו"ר הליכוד בנימין נתניהו. "אחרי חמש שנים נוחות מחוץ לפוליטיקה, ראיתי מה קרה בשנים אלה, בהן ממשלת קדימה נכשלה שני כישלונות חמורים ביותר, שעל כל אחד מהם צריכה ממשלה ללכת הביתה".

"בנושא החשוב ביותר בישראל, הביטחון הלאומי," המשיך מרידור, "ובעניין הקשה ביותר, ניהול מלחמה, היה כישלון שאיננו זוכרים כמוהו. אני מודה שזה הכניס לי את המחשבה שזה לא נכון לא להיות שם ולמנוע נזקים כאלה. הכישלון השני הנורא של ממשלת קדימה היה ההתקפה הפרועה על מערכת המשפט וערעור היסודות של שלטון החוק".

"אני מסתכל על האתגרים שישראל עומדת בפניהם, בשלושה תחומים: בתחום הביטחון, הכישלון של קדימה צורב. אנחנו צריכים למצוא תשובות טובות יותר משהם נתנו לבעיות שהיו לנו בלבנון, מול עזה ומול אויבים אפשריים אחרים. בלי ביטחון לא נתקיים."

"בעניין השלום," הוסיף מרידור, "אני בא הנה גם כדי לומר שהליכוד איננו מפלגת קצה. זו המפלגה המרכזית בישראל. זו המפלגה הראשונה שעשתה שלום בישראל, גם תוך חילוקי דעות פנימיים, ואני מקווה ומאמין שהיא גם זו שתוכל לעשות הלאה: להשלמה, ליציבות, לביטחון, ואם אפשר גם לשלום עם כמה שיותר שיישאר בידינו".

מרידור התייחס גם למשבר הכלכלי כאחד מהשיקולים שהובילו להחלטתו: "גם בעולם הכלכלי אנחנו ניצבים מול אתגרים קשים ביותר. כולנו רואים את המשבר הפיננסי. המשבר הריאלי שבעקבותיו כבר בדרך. סכנה של האטה, סכנה של אבדן פרנסה – הדברים האלה צריכים להיכנס לשיקול דעתה של ממשלה אחראית."

יו"ר המפלגה, בנימין נתניהו, הציג את מרידור כ"איש עתיר ניסיון, להערכתי, מן האנשים המוכשרים והמנוסים ביותר שיש במדינת ישראל. הוא רחב אופקים, נקי כפיים, עצמאי במחשבתו". הוא הוסיף ואמר כי זה שנתיים מתנהלות בין השניים שיחות "על אסטרטגיית הביטחון של מדינת ישראל ועל אסטרטגיית השלום שלה".

מבחינה מדינית, מרידור קרוב יותר לעמדות שעליהן קמה קדימה. בישיבת סיעת המרכז במאי 2002, זמן קצר לאחר מבצע חומת מגן, הוא הרחיק לכת וחשף תוכנית לנסיגה מיו"ש ללא הסכם. מרידור יזם את הרעיון שנים לפני שתוכנית ההתנתקות מגוש קטיף יצאה לפועל, ועוד לפני שאהוד אולמרט הכריז על "תוכנית ההתכנסות".

"יש הרבה חסרונות לנסיגה תחת טרור, אך יש עוד דרך והיא לא לעשות כלום ולתת לעוד 20 שנה לחלוף", הוא אמר בישיבת הסיעה. "אנחנו צריכים להודיע לפלסטינים ששינינו את כללי המשחק, ואם הם אינם רוצים בהסכם - אנחנו נקבע גבול".

מרידור כיהן כמזכיר ממשלת בגין בשנים 1982-1984, אז נבחר לכנסת. בכנסת ה-12 הוא כיהן כשר המשפטים בין השנים 1988-1992. לאחר עליית נתניהו לשלטון ב- 1996,שימש מרידור כשר האוצר, עד להתפטרותו מהממשלה ביוני 1997. בממשלת שרון הראשונה, בשנים 2001-2003, מרידור היה שר בלי תיק וממונה על גופי המודיעין. בבחירות לנסת ה-17, בשנת 2006, מרידור הביע תמיכה בקדימה.

בשבוע שעבר הודיע חברו של מרידור, בני בגין, על כוונתו לרוץ ברשימת הליכוד. לשניים מאפיינים משותפים רבים: שניהם נחשבו לנסיכי הליכוד, האבות של שניהם היו ממייסדי חירות המיתולוגית, ושניהם, ממש באותה מידה, נחשבו כמאוכזבי נתניהו לאחר בחירתו לראש הממשלה, בשנת 1996, עד כדי פרישתם מהממשלה, כל אחד מסיבות ובזמן שונה.

עם זאת, ישנו הבדל מהותי בין השניים: בעוד שבגין פרש מהממשלה ולאחר מכן מהליכוד, בעקבות ביצוע הסכם חברון וחתימת הסכם וואי פלנטיישן, מרידור עזב את דרך הליכוד המסורתית והוא נחשב כקצה שמאלי במפלגה. כאשר בגין פרש מהליכוד והצטרף לאיחוד הלאומי כיו"ר חירות החדשה, מרידור נבחר לכנסת דווקא במפלגת המרכז שהתמקמה שמאלה מהליכוד.

התגובות להודעתו של מרידור לא איחרו לבוא. חבר הכנסת אבשלום וילן (מרצ) אמר כי "הליכוד הופך לסופרמרקט שיש בו הכל ולא יהיה בו כלום". לדבריו, "חזון אחרית הימים שבו הזאב, בני בגין, גר עם הכבש, דן מרידור, הוא תרגיל להונאת הבוחרים, שיתפוצץ מאליו בכל נושא מדיני שיעלה מיד לאחר הבחירות".

ח"כ אורי אריאל (איחוד לאומי - מפד"ל), המתמודד על הנהגת מפלגת הימין המאוחדת, הלך גם הוא על משל הסופרמרקט באומרו, כי "מרידור מקזז את בני בגין. איש ימין לא יצביע לסופרמרקט שבו יש את מרידור שתמך בהתנתקות ותומך בנסיגות נוספות".