סיקור מיוחד - בחירות לרשויות המקומיות

מלחמת גרילה וירטואלית בתל אביב

הקרב על ראשות העירייה מתנהל ברשתות החברתיות, בבלוגים ובטוקבקים. מנהל הקמפיין של חולדאי משווה בחיבה את אנשי חנין ל"חיזבאללה"

  • בחירות מקומיות
אייל דץ

המומחים מסכימים כי ללא קמפיין האינטרנט המבריק שלו, ברק אובמה לא היה מנצח את המרוץ לנשיאות ארה"ב. אבל גם אצלנו, בישראל הקטנה, הבחירות המוניציפליות בישראל לקחו הפעם את הקרב על הוועד, או על הרחוב, אל הרשת, כשבפעם הראשונה נראה שהאינטרנט תופס מימד ממשי בקמפיין של מועמדים רבים. בראשון לציון לדוגמא, עוד ידובר ויסופר בקמפיין הווירטואלי המתקדם (לפחות במונחי עיר היין) של דב צור, בירושלים הוירטואלית קשה להתעלם מהבאנרים הצבעונים של מאיר פרוש ומפעילות הרשת של הכוחות הצעירים בעיר. גם ברעננה ובבת ים הקמפיין המקומי מתנהל בתפוצת נאט"ו. יעל גרמן מהרצליה היא לגמרי 2.0 וכאשר אפילו למועמדים קיקיוניים בערים קטנות יש אתר אינטרנט מתקדם, ניתן לומר כי המהפכה כבר כאן.

כמובן שחוד החנית של המגמה הוא בתל אביב, שם נמצא באופן טבעי ריכוז של כוחות קריאטיביים. השילוב של העובדה הזו, יחד עם הגל הצעיר שסחף אחריו דב חנין, הופך את האינטרנט לזירה המרכזית ללא עוררין של המרוץ הלוהט לראשות העירייה. וזו לא רק הזירה, אלא גם במובנים מסוימים תמצית ההתמודדות הפעם.

טוב לדעת (מקודם)

הלחצן שיכול להציל את חייכם באירוע לבבי או מוחי

בשיתוף שחל
לכתבה המלאה

כשאין כסף לפוסטר ומקום לתלות אותו ברחוב

הכל התחיל כמה ימים לאחר הכרזתו של דב חנין כי יתמודד לראשות עיריית תל אביב. קבוצה של בלוגרים תל אביביים נלהבים, שיכולים להתגאות יחד במספר קוראים שמתחרה ברייטינג של המקומונים, קבעו להיפגש על הדשא בגן מאיר, כדי לבדוק כיצד הם יכולים לפעול עבור המועמד. הם ביקשו מהתנועה בראשה עומד חנין, "עיר לכולנו", לשלוח נציג מטעמם. ביקשו נציג וקיבלו את חנין בכבודו ובעצמו, על הדשא בגן מאיר. הבלוגרים נכבשו בקסמו, והחליטו לרכז את כל המאמצים והכישרון על מנת שחנין יהיה ראש העיר הבא.

הכוח המוביל במחנה חנין הוא שוקי גלילי, עיתונאי טכנולוגיה בחיי היום יום, והראש הלא רשמי של ההתארגנות האינטרנטית בלילות. גלילי יזם עוד כמה מפגשים בין הבלוגרים של חנין, ופרסם את אחד הפוסטים הפופולריים בקלחת המוניציפלית, "חולדאי 101": רשימה של לינקים ל-101 כתבות שפורסמו בעיתונות, אשר תוקפות את מדיניותו של ראש העיר הנוכחי בנושאים שונים.

במקביל הרים צביקה בשור, אושיית אינטרנט מקומית, אתCitydov , בלוג תמיכה בדוב חנין, ומכאן הבאז החל להתפשט. אל בשור הצטרף העיתונאי עידו קינן (מפעיל הבלוג "חדר 404"), איתי נאור והמעצב טומי קירשנצווייג ייצרו קונספט ויזואלי מחודד ומשעשע לבלוג, ובין היתר את סיסמת I DOV TEL AVIV, שעשתה דרכה במהרה לטי שירטים ולתיקים. התוצאה המצטברת של הפעילות שלהם, ושל רבים אחרים, היא הקמפיין המוניציפלי הצבעוני ביותר שזכור כאן.

צעד קטן אחורה. למה, בעצם? מלבד הפופולריות הברורה של המדיום, מה גרם לקמפיין של חנין (ובעקבותיו למערכה כולה) לעבור לרשת, כשעל הפרק עומדים נושאים מוחשיים מאוד כמו ניקיון הרחוב למטה?

"בלי כסף, אתה לא יכול להשמיע את הקול שלך ברחוב, וזה המצב של 'עיר לכולנו'", אומר קירשנצוויג. "אין לתנועה פרסום חוצות, ואין מודעות עיתונים, רק פלאיירים ושלטים של מתנדבים. אז תודה לאל לאינטרנט: זה המרחב הציבורי החופשי היחיד שמאפשר תחרות הוגנת, כי השליטה במרחב שלו שייכת לאנשים, ושם יכול להיות פייט בין אנשים פרטיים יוזמים לבין גופים ממומנים ומשומנים".

1,000 איש עשו אטנדינג

לגמרי במקביל לתפוצת הבלוגים התומכים בו, הקמפיין של חנין תפס תאוצה. "זה פשוט מדהים", מתלהב איתי נאור," המון אורגני של אנשים אמיתיים, לא עובדים בשכר או שכירי חרב כמו של חולדאי, קם ועשה מעשה: פתחו עוד בלוגים, יצרו סרטונים, והגיבו לפוסטים וכתבות באינטרנט". בתור דוגמא קטנה להצלחת הקמפיין, שגם במחנה חולדאי מחמיאים לו, נאור מספר על ארגון מסיבת התמיכה בחנין במועדון "הבלוק". "לקראת המסיבה מחר (ראשון) פתחנו אירוע בפייסבוק, וקידמנו אותו בבלוגים שונים. תוך 72 שעות למעלה מאלף איש אישרו השתתפותם. אין דברים כאלה".

במטה חולדאי, שתיפקד כמגיב במערכה כולה, לא רק ברשת, רצו להוכיח שדוקא יש דברים כאלה, ושהזירה האינטרנטית לא מופקרת. העיתונאי לשעבר אדם שוב, בעל חברת Refresh ומנהל קמפיין האינטרנט של יעל גרמן מהרצליה, נשכר כדי לנהל את קמפיין הבחירות של חולדאי. שוב, חמוש בתקציבים נכבדים, ניהל קרב בלימה נחוש נגד הבלוגרים, וניסה להציל במשהו את כבודו האבוד של חולדאי הווירטואלי, לפחות ברמת הנוכחות ברשת.

"אם להשתמש בדימוי קצת בוטה, רק לשם הדימוי", אומר שוב, "אנחנו (אנשי חולדאי א.ד.) צה"ל הגדול, החזק, שומר החוק והמחויב לדין וחשבון. הם (אנשי עיר לכולנו א.ד) חיזבאללה, קטן, גרילאי, לא דופק חשבון לכלום. וגם מגרש המשחקים כאן הוא מגרשו הביתי של הצד השני: כלומר – צה"ל נלקח כאן למלחמה בסימטאות בינת ג'בייל", הוא משלים את האלגוריה המעניינת.

שוב טוען, ש"תמיד לקהל המרגיש נרדף/ מקופח/ מיעוט יש מוטיבציה עוצמתית יותר לפעולה. מי שנוח לו וטוב לו לא הולך לרחובות וצועק: 'טוב לי!'. כלומר: להעיר ציבור מרוצה תמיד קשה יותר מלהוציא לרחובות, ולאינטרנט, את מי שכואב לו - עניין אנושי פשוט למדי. זו דינמיקה סוציולוגית".

כך תזהו תגובות מטעם ראש העיר

אבל האם הנוכחות המוגברת של מטה חולדאי ברשת מעידה על ציבור תומכים שהתעורר? קירשנצוויג, מבלוגרי חנין, אומר כי "זה דבר נהוג ומקובל שישתמשו במימון מפלגתי לשכור חברות שמתמתחות בקמפיינים אינטרנטיים. זה הגיוני ולגיטימי. אבל הגיוני באותה מידה, שהגולשים ישאלו את עצמם מה עומד מאחורי המידע שהם מקבלים."

"הבלוגים של חנין נעשים בהתנדבות ותמיכה של אזרחים, שמחפשים ומוצאים ברשת שותפים למאבק. בצד השני יש טוקבקיסטים בתשלום, שמשלמים להם להגיב בלשון מסוימת על כל ידיעה ברשת שעוסקת בחנין. אפשר לעקוב אחרי הקופי-פייסט בתגובות בכל האתרים, סט של טוקבקים מוכנים, חלקם מנוסחים היטב. זה ניצול ציני של הדמוקרטיה ברשת. פרסמנו פוסט שמכוון אנשים לזהות תגובות של מגיבים מטעם, כי הנוכחות המוגברת שלהן יכולה ליצור רושם שמדובר באיזה גל ציבורי אמיתי. זה אמיתי בערך כמו הבלוג ה'אישי' שפתחו פתאום עבור חולדאי - ראש עיר שלא בדיוק טרח עד כה לתקשר עם הציבור. שוב - זה לגיטימי, אבל מאפיין את אופי המאבק בבחירות האלה, של התנדבות מול מנגנון שנוסע על כסף".

אדם שוב, מנהל הקמפיין של חולדאי, מזדעק: "האם הדוברת של חנין שמגיבה בטוקבקים היא 'מגיבה בתשלום'? האם ראש המטה שלו שמגיב בטוקבקים הוא 'מגיב בתשלום'? האם עובדים – לא מתנדבים – במטה, שמגיבים בטוקבקים, הם 'מגיבים בתשלום'? התשובה היא מאוד פשוטה: כן. בכל הקשור לאינטרנט יש גם עובדי מטה שמאמינים שרון חולדאי הוא ראש העיר הטוב ביותר שהיה לתל אביב ומביאים זאת לידי ביטוי גם באינטרנט, ויש גם מתנדבים רבים שמסייעים בתחום הזה."

מי עומד מאחורי ההסתה

סביב הערכים בויקיפדיה של "רון חולדאי" ו"פאר ויסנר" התנהלו קרבות של ממש, עד שאנשי ויקיפדיה נאלצו לנעול את הערך המציג את פועלו של ויסנר מפני שינויים נוספים. אחר כך הגיע גם התור של הרשת החברתית הפופולארית דה מרקר קפה, להתפלש בבוץ המוניציפאלי: זה התחיל בפרופיל פיקטיבי שנפתח לדוב חנין, בו הוצג כשונא ישראל. בתגובה הופיעו פרופילים פיקטיביים שלועגים גם למועמדים האחרים.

אחרי הופעת סרטון ההסתה ביו טיוב, בו נראה דמוי טאליבאניק מדבר בשבח חנין, המערכה האינטרנטית המשיכה להתחמם. "אני נתקל במקרים בוטים של הסתה", אומר שוקי גלילי, כאמור איש האינטרנט המרכזי של "עיר לכולנו". "תוקפים את הבלוג שלי בספאם תגובות, בהם פרסומים שהם בעלי תוכן שקרי שנועד לבלבל את הבוחרים. אני לא חושב שאלו דברים שיש להתעלם מהם, ואני לא מתעלם מהם. הצד השני עשה במערכת הבחירות דברים בלתי נסבלים".

ראוי לציין שכאשר גלילי מדבר על "הצד השני", לא לכולם ברור שמדובר רק בחולדאי. במטה של "עיר לכולנו" ישנם קולות לא מעטים החושדים כי דווקא "הירוקים" עומדים מאחורי הקמפיין השלישי נגד חנין. מורן לביא, מנכ"לית חברת yabuzz המנהלת את קמפיין האינטרנט של "הירוקים", מכחישה בתוקף כי לחברה שלה יש קשר לסרטון ההסתה. "אנחנו לא מאמינים בלתקוף את המועמד השני", היא אומרת. "אנחנו פועלים בעיקר בפורומים ובבלוגים בתפוז בפייסבוק ובקפה דה מרקר".

גם שוב מצידו מכחיש מעורבות ובועט את הגדור בחזרה לצד השני: "ראש העיר צריך היה להתנהל לפי הכללים, הממלכתיות, המכובדות, מחויב לחוק ולסדר. הצד השני יכול היה להרשות לעצמו להתפרע, והרשת היא כר פעולה נפלא להתפרעויות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully