הווטרינר עונה לשאלות שלכם

סליחה, דוקטור?

חשבתם לעבר את הכלבה שלכם? תחשבו פעמיים ורוצו לעקר. הווטרינר דר' איל נחמיס עונה על השאלות שלכם

  • עיקור
  • כלבים
דר' איל נחמיאס

יש לי פקינזית בת עשרה חודשים. מדי פעם היא עושה את צרכיה בבית, וכשזה קורה היא אוכלת את הצואה שלה. האם זה מזיק לה?

התופעה של אכילת צואה ידועה ונפוצה בכלבים והמינוח המקצועי לכך הוא קופרופאגיה (קופרו=צואה, פאגיה=אכילה). הסיבה לכך היא שלצואה יש ריח מעניין וכלב כידוע נמשך לריחות מעניינים מאחר והוא אוכל כל. יש כמה שיטות למנוע את התופעה: 1. מניעת מגע – להוציא הרבה ולא לאפשר לתת מגע עם הצואה. 2. תוספת של שמן צמחי (כפית ביום) + קוביות דלעת מבושלת. אלו מורידים את הריח של הצואה והופכים אותה לפחות מושכת. 3. יתכן ויש בעיית ספיגה – אם הצואה שומנית או מכוסת בריר כדאי לבדוק את הכלבה אצל הווטרינר . 4. טיפול התנהגותי – חשוב להבין כי תיקון שלילי בנוכחות הבעלים כמו "פוי, איכסה וכו'" גורמים לכלב להבין כי הבעלים שלו רוצה גם את הממתק, ולא כי אסור לו. כך נוצרת תחרות בין הכלב לבעלים על ה"ממתק" הנפלא. התיקון צריך להיעשות כך שהכלב לא יודע לקשר את התיקון עם הבעלים. לשם כך רצוי מאד לשוחח עם מאלף מקצועי.

(תוכן מקודם)

5 דברים שחייבים לעשות במהרה כשנכנסים לדירה חדשה וריקה

בשיתוף שמרת הזורע
לכתבה המלאה

הכלבה שלי לברדורית מעורבת בת תשע. לאחרונה יש לה גידולים באזור החזה, ולפעמים הם מתנפחים, מאדימים ונהיים חמים למגע. האם יש ממה לחשוש?

מסות עשויות להיות שפירות או ממאירות. הדרך לדעת מה לעשות איתן היא בדיקה פשוטה ולא נורא יקרה או כואבת הקרויה FNA או בראשי תיבות (Fine Needle Aspiration). על ידי הכמות המועטה של התאים שיוצאים בחלל המחט הרופא יכול לשטח את התאים ולבצע אבחון או להיעזר בפתולוג שייתן אבחנה. יש מספר פתולוגים וטרינרים מעולים בארץ – למשל דר' מנו לוב מבקטוכם, דר' יגל ודר' מריה ענוג מפתו-ווט או הפתולוגים של המכון הווטרינרי הממשלתי בבית דגן.

על פי תוצאות הבדיקה אפשר להעריך מה האיכות של המסות. במקביל רצוי לבצע צילומי חזה ובטן על פי הנחיות הרופא על מנת להעריך אפשרות של גידולים נוספים או גרורות. בדיקות דם מקיפות נותנות גם הן מידע חשוב ובדיקות אולטרא סאונד.

האם באמת הכרחי לחסן כלב לכלבת ולמשושה וכל החיסונים השנתיים האלה כל שנה, או שאפשר למשוך אותם לשנה וחצי?

לגבי כלבת - יצרן התרכיבים טוען כי מספיק לחסן כל שלוש שנים. עם זאת, החוק הישראלי דורש חיסון שנתי כתנאי להחזקת כלב. אי חיסון הוא עבירה על החוק. מניסיון ובדיקות דם חיסון זה חייב חיסוני דחף אחרת לא מעניק הגנה מספקת אם לא ניתן כל שנה. באירופה למשל דורשים בדיקות דם של רמת נוגדנים אך הכלבים שלא קיבלו מספיק חיסונים לא עברו את הסף הנדרש. בקיצור, חייבים לחסן כל שנה.

לגבי חיסון משושה אפשר גם בתדירות נמוכה יותר אך חשוב לעשות בדיקת דם אם לא מחסנים , מאחר ובדיקת הדם יקרה יותר וארוכה רוב הוטרינרים מעדיפים פשוט לחסן וזהו. יש בהחלט הצדקה לכלב מבוגר לא לעשות כל שנה אלא לעשות בדיקות דם תקופתיות ובאותה הזדמנות לבדוק גם את תפקודי הכליות והכבד שלו.

לגבי תולעת הפארק – האידיאלי זה לתת זריקה כל חודש. אך לצערי אנו מסתפקים ברוב המקרים בזריקה אחת לשלושה חדשים מטעמי נוחות הבעלים. באזורים נגועים או בכלבים שעברו הדבקה אנו מקפידים יותר על כל חודש.

יש לנו כלבה בת 5 חודשים, ואנחנו מתלבטים האם לעקר אותה או לתת לה לעבור המלטה ראשונה. הדילמה מאוד קשה מבחינתנו, נאמרו לנו כל הסיבות לכאן ולכאן ואיננו יודעם מה הכי טוב בשבילה

אין כל הצדקה לעבר כלבה משום סיבה. ההריון מקצר את חייה ועלול גם לסכן אותה. מהבחינה הציבורית אקולוגית ברור כי יש יתרון בעיקור כדי לצמצם את האוכלוסיה של כלבים משוטטים וחסרי בית שמורדמים בכל שנה.

מבחינה בריאותית יש יתרון עצום לעיקור בגיל לפני שנה ובכך אנו מצמצמים מאד את האפשרות של גידולי עטין המקביל לסרטן השד בנשים. גידול זה עלול להיות קטלני.

יש כעת מבצע עיקורים בתמיכה ומימון חלקי של משרד החקלאות וניתן לראות באתר המשרד את רשימת הרופאים המשתתפים במבצע.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully