אובמה הישראלי לא יהיה אתיופי

אמריקה החדשה ניצחה את אמריקה הישנה. בחירתו של ברק אובמה מייצגת עבורי פתיחות מבורכת, על פיה אדם הוא אדם ללא קשר לצבע עורו. כאתיופי, זכיתי לקבל מטר של מסרונים בימים האחרונים, עם איחולי מזל טוב ממכריי הרבים, שחורים ולבנים כאחד. כולם בהזדמנות חגיגית זו איחלו לי ש'מישהו מכם יגיע פעם לתפקיד ראש הממשלה' ועודדו אותי 'להמשיך ולחלום'. אני, בתגובה, גיחכתי: ראש ממשלה אתיופי במדינת ישראל הוא מבחינתי חלום בלתי מציאותי לחלוטין.

הסיפור הפוליטי המרכזי שניפקה הקהילה האתיופית בישראל עד היום היה של ח"כ אדיסו מאסלה. בבחירות הפנימיות במפלגת העבודה בשנת 99', התלונן מאסלה מרה על זיוף קולות לטובת ח"כ סופה לנדבר, נאמנתו של אהוד ברק. התקשורת הממסדית הגזענית לא מצאה לנכון לבדוק את העוול. הרי מדובר באתיופי, לא יותר מזה. אני רואה בכך, לצערי, דוגמא קטנה ומייצגת. אני מאמין כי הציבור הישראלי בשל לקבל את האדם באשר הוא אדם. המנהיגות הישראלית עדיין לא.

הקהילה האתיופית נתפסת בישראל כקצה הכהה של קשת עדות המזרח. דוגמאות לגזענות כלפי מזרחיים בפוליטיקה הישראלית לא קשה למצוא.
כאשר ניצח ח"כ עמיר פרץ את שמעון פרס בפריימריז על ראשות העבודה ב- 2003, נשיא המדינה לעתיד סרב לקבל את התוצאות, שניפצו את תקרת הזכוכית העדתית של המפלגה, וברח לזרועות אריאל שרון וקדימה. פרס, למוד ההפסדים שנשאר תמיד חבר העבודה, הביע בכך את דעתו על מנהיג מעדות המזרח.

האם יווצר "אפקט אובמה" בישראל, לפיו אדם כהה עור יוכל מעתה להגיע למשרות שהיו חסומות בפניו? בישראל הבחירות שונות בתכלית מאלו המתקיימות בארה"ב; אנו מדינה שהבחירות בה הן עדיין בסיס מצע מדיני וצבאי . אמירה חברתית היא עדיין אינה גורם מכריע בעיני העם, לעומת ארה"ב בה במצעי המפלגות מודגשים מאוד נושאים פנימיים, ממדיניות מיסוי ועד נישואים של בני אותו מין.

כשבאים לבחון את מנהיגות הקהילה האתיופית בארץ, הרי שאי אפשר להיתקל בדוגמא מקבילה באופן כל שהוא לנשיא הנבחר של ארה"ב: מנהיג עם פוטנציאל לסחוף אחריו המונים. גם אין באמת רגש של דיכוי וסבל היסטורי שיכול לאחד את כולם. יהודי אתיופיה הגיעו לישראל מתוך זיקה ציונית, אידיאולוגית ודתית, לעומת השחורים באמריקה, צאצאים לכאלה שנמכרו לעבדות ועברו דרך שדות הכותנה. השלטון הלבן התעמר בהם, בעוד המדינה וצבא ההגנה לישראל סיכנו חייהם על מנת להעלות אותנו מתוך אדמת אויב.

יהודי אתיופיה בוחרים את האדם על בסיס אידיאולוגי, ולא ילכו כעדר אחריו. הם חלק בלתי נפרד בוויכוח על שאלות השעה: האם לחלק את ירושלים, בעד ונגד החזרת רמת הגולן וכיוצא באלה. באופן כללי, הם קרובים בדעותיהם לח"כ אביגדור ליברמן יו" וישראל ביתנו" יותר מאשר לח"כ שלמה מולה מקדימה, הגם שהינו אתיופי, חריג בצבע עורו בכנסת ישראל.