עכשיו אנחנו כאב הראש של אובמה

לאחר מתקפת הטרור ב-11.9, ג'ורג' בוש אימץ את הגישה הניאו-קונסרבטיבית, שתמכה בשימוש בכוח נגד כל איום צבאי על האינטרסים של ארה"ב ובקידום הדמוקרטיה ברחבי העולם, גישה שהביאה בין היתר לבחירת הפלסטינים בחמאס. לידיעת הגולשת שרה פיילין: זו דוקטרינת בוש המפורסמת.

אובמה כבר הבהיר שהוא מתכוון לאמץ גישה מתונה יותר, ואמר שהוא תומך במשא ומתן ללא תנאים מוקדמים עם כמה מיריביה המרים של ארה"ב. בכל מקרה, אלו הסכסוכים שאובמה ייאלץ להתמודד איתם, כחלק מירושת בוש.

כמעט שנה חלפה מאז שבוש כינס את ועידת אנאפוליס, וכצפוי לא הופקה תועלת רבה מהשיחות בין הצדדים ומהנאומים היפים. למרות שיחות ישירות רבות בין ראש הממשלה אהוד אולמרט ליו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, לא הושגה שום התקדמות במחלוקות על סוגיות הליבה: ירושלים, פליטים וגבולות הקבע. אובמה הכריז כי הוא מתכוון להיות פעיל ביותר בסכסוך בניגוד לבוש. עם זאת, הוא עדיין לא הציג את חזונו לפתרון הסכסוך.

בינתיים, בירושלים התעלמו מבקשות וושינגטון וממשיכים לבנות בהתנחלויות שבגדה המערבית ולהקים מחסומים למרות. מעניין יהיה לראות האם אובמה יעבור על כך לסדר היום. מכל מקום, חזון שתי המדינות של בוש, בו הביע אובמה תמיכה, נראה רחוק ממימוש.

בנוסף לכך, ישנו גם הסכסוך הפנים פלסטיני בין חמאס לפתח. חמאס השתלט בכוח על רצועת עזה, לאחר שממשל בוש לחץ לקיום בחירות דמוקרטיות ברשות, בהן זכה הארגון לרוב. קשה להאמין שאובמה לא ילך בעקבות קודמו בסוגיה הזאת, וימשיך לא להכיר בארגון. התמיכה באבו מאזן ככל הנראה לא תשתנה, ובינואר תעמוד גישה זו למבחן, כשיו"ר הרשות עשוי לסיים את תפקידו והחמאס עלול לכבוש את השלטון גם בגדה.

אובמה ייאלץ להתמודד גם עם חוסר הוודאות הפוליטית בישראל, שאמורה כידוע לקיים בחירות לכנסת בחודש בפברואר. אם יעלה לשלטון בנימין נתניהו הניצי, המתח בין ירושלים לוושינגטון הוא רק עניין של זמן.

שאיפותיה הגרעיניות של אירן, שליטתה על מקורות אנרגיה ונפט, והשפעתה האזורית שגדלה לאחר שארה"ב החלה להילחם בעירק ובאפגניסטן, מציבות איום ממשי על האינטרסים של ארה"ב. נסיונות עבר לבודד את משטר האייתולות ולחתור תחתיו נכשלו. למהיגי אירן יש השפעה גם באו"ם, בעיקר על יריבותיה של ארה"ב רוסיה וסין. הסנקציות שהטילה עליה ארה"ב עד כה לא גרמו לה להשעות את תכנית הגרעין שלה.

בוש דאג להבהיר כי האופציה הצבאית "מונחת על השולחן", אך בשנים האחרונות הוא התרכז בעיקר במאמצים דיפלומטים בינלאומיים להחרפת הסנקציות. המשבר הכלכלי הפחית את הסיכוי למתקפת מנע אמריקאית או ישראלית בזמן הקרוב, בהתחשב בפגיעה האנושה בשווקי העולם שמתקפה כזו תגרור וההשפעה שתהיה לה על מחירי הנפט ואספקתו.

אובמה הציע בעבר להיפגש עם נשיא אירן מחמוד אחמדינג'ד, שבעצמו ייאלץ להתמודד בבחירות ביוני, ללא תנאים מוקדמים. אובמה התחייב לפעולה צבאית במידה שאירן תתקוף את ישראל או בעלת ברית אחרת, אך הוסיף כי האיומים על אירן לא הועילו.

האם הדיאלוג בין וושינגטון לטהרן, שהחל כבר בעידן בוש בנושא עירק, יכול לסיים 29 שנות עוינות הדדית וקידום אינטרסים משותפים? תכנית הגרעין והעוינות בין אירן לישראל מציבים קשיים רבים, אך אם אובמה יחליט להתקרב לאירן שיתוף הפעולה בין המדינות עשוי לסייע לייצוב המצב בעירק ובאפגניסטן.

חמש שנים לאחר שארה"ב פלשה לעירק, המדינה נותרה מפולגת ומסוכסכת, למרות שיפור ניכר במצב הביטחוני, שנבע בחלקו מתגבור הכוחות האמריקאים במדינה בשנה האחרונה. בין הסיבות לפילוג ניתן למנות את התמיכה של ארה"ב בארגונים סונים שפנו נגד שותפיהם לשעבר מאל קאעדה, המו"מ עם מוקתדא א-סאדר וטיהורים אתניים ששינו את הרכב האוכלוסיה בבגדד.

מה שעומד על הפרק כרגע הוא הסכם הביטחון עליו מתנהל מו"מ בין הממשלה העירקית לארה"ב, שמטרתו לאפשר לכוחות האמריקאים להישאר במדינה שלוש שנים נוספות, לאחר שהמנדט של מועצת הביטחון של האו"ם לשהייה האמריקאית במדינה עומד לפוג.

אובמה טוען כי בכוונתו לקצץ במספר החיילים האמריקאים בעירק והוא תומך ביצירת לוח זמנים להוצאת כל הכוחות עד אמצע שנת 2010. ייתכן שהוא יתקשה לעמוד להבטחותיו לבוחר במידה שהאלימות במדינה תידרדר. זה בהחלט עשוי לקרות אם הרוב השיעי יסרב לשתף פעולה עם הסונים במדינה או עם קבוצות אחרות, אם הכורדים יפעלו בכוח להשגת אוטונומיה בצפון המדינה, או אם סכסוכים מקומיים ייצאו משליטה.

בוש היה עוין ביותר לממשלו של אסד וההוכחה האחרונה לכך היא התקיפה האמריקאית בסוריה לפני שבועיים, נגד לוחמים הפועלים הכוחות האמריקאים בעירק. לפי הפרסומים, וושינגטון היתה מעורבת גם בהפצצה הישראלית של הכור הגרעיני שבנתה סוריה בתחומה.

ממשל בוש גם התנגד למו"מ בין ישראל לסוריה וסירב לתווך בו. דווח כי במהלך מלחמת לבנון השניה לחצה ארצות הברית על ישראל לתקוף בסוריה. אלא שהחרם הבינלאומי נגד סוריה שניסה בוש להוביל לא צלח, לאחר שנשיא צרפת ניקולא סרקוזי והאחראי על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי חאווייר סולנה ביקרו בדמשק.

אסד ממשיך לנהל יחסים קרובים עם אירן ועם ארגוני הטרור הפועלים נגד ישראל, חיזבאללה וחמאס. סוריה גם החזירה לעצמה חלק מהשפעתה בלבנון, לאחר שחיזבאללה קיבל זכות וטו בממשלת האחדות בביירות. ישנה גם ועדת החקירה הבינלאומית לרצח ראש הממשלה לשעבר רפיק אל חרירי, שעשויה להאשים בכירים סורים בהתנקשות. גם סעודיה, בעלת בריתה הקרובה של ארה"ב, מתנגדת להתקרבות לדמשק.

סוריה אותתה פעמים רבות כי היא מעוניינת ללשפר את היחסים עם וושינגטון. אולי זה הדבר שהיא הכי חפצה בו, מלבד השבת הגולן לשליטתה. אובמה כבר הודיע כי הוא תומך בדיאלוג עם סוריה ואמר כי הדבר עשוי לייצב את האזור ולשפר את ביטחונה של ישראל. סביר להניח שישנה את המדיניות האמריקאית וישמח לתווך בין ישראל לסוריה, במידה שההנהגה החדשה בישראל עדיין תהיה מעוניינת בכך.