מעל לכל משמעות אחרת - מעשית, פוליטית, כלכלית, אסטרטגית, דיפלומטית לניצחונו של אובמה בבחירות לנשיאות יש ערך סמלי עצום, שיותיר את חותמו על ארצות הברית ועל מעמדה בעולם לשנים ואף לדורות. הראייה המסורתית, לפיה כל ילד או ילדה יכולים להגיע לנשיאות אם רק ניחנו בכישורים, בתבונה ובשאפתנות הנחוצים לכך, זכתה להמחשה שאין למעלה ממנה.
יש לכך משמעות גם לעתיד המזרח התיכון. הנאו-קונסרבטיבים ביקשו להביא בשורה דמוקרטית למזרח התיכון ולו בכוח הזרוע. התוצאות, אם לומר זאת בזהירות, הן דו משמעיות. הישגו של אובמה מסמן דרך אחרת שבה הרעיון הדמוקרטי יוכל לעורר השראה ולהניח יסודות לשינוי הן בתדמיתה והן במעמדה של ארצות הברית. הממשל החדש צפוי לבקש מישראל (כלומר, מהממשלה שתיכנס לתפקידה לאחר הבחירות ב-10 לפברואר) לסייע לו במשימה זו ולשתף פעולה עם מהלכים אמריקאים המיועדים לשקם את יוקרתה של וושינגטון בעולם הערבי והמוסלמי.
עד כמה תוכל ישראל להיענות? ברור שלא ניתן להכפיף סוגיות קיומיות ואינטרסים לאומיים חיוניים לבקשה זו של ארצות הברית. בה בעת, לא תהיה ממשלה בישראל שתוכל להתעלם לחלוטין מסדרי העדיפויות והצרכים המדיניים של ארצות הברית. צעדים בשטח שישנו את מצבם של הפלסטינים, ועוד יותר מכך - התקדמות בציר המדיני - יהיו, בהכרח, חלק מן הדיאלוג עם הממשל החדש.
למי שמודאג, לישראל עדיין ידידים רבים בקונגרס
מצדו השני של המטבע צריך גם להדגיש שאלו שמצפים שממשל אובמה ינקוט מול ישראל בצעדי כפיה בכל הנוגע לנושאי הליבה של הסדרי הקבע ולנושאים הנוגעים לביטחונה של מדינת ישראל, טועים כנראה בקריאת עמדותיו, ועוד יותר מכך בהבנת הדינמיקה שצפויה להתפתח ביחסיו עם ידידי ישראל בקונגרס.
דווקא כאשר הלחצים הפיסקאלים עוברים ומסתמנת מגמה של קיצוץ תקציבי, השפעתם של ידידיי ישראל רק גוברת שכן רק הם יכולים להעניק עומק וגיבוי פוליטי לממשל המבקש את אישור הקונגרס לתקציבי סיוע החוץ. רוב הנושאים שבהם ישראל נשענת על סיוע אמריקאי נתונים בסופו של דבר לשיקול דעתו של הקונגרס שהוא המעוז העיקרי של התמיכה בישראל במערכת הפוליטית האמריקאית.
הדמוקרטים הגדילו אמנם את כוחם בשני הבתים, אך אין זה בגדר איתות לקונגרס, למרות זיקתו לנשיא הנבחר, לוותר על סמכויותיו ועל יכולתו לעצב את סדר היום המדיני. על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בישראל ובכוחם של ידידיה ב"גבעה".
בחשבון אחרון, אם תשכיל ישראל להגדיר כראוי את יעדיה, סדרי העדיפויות שלה ותפיסותיה לגבי המאזן הכולל במערכת האזורית, יש לה סיכוי מצוין למצוא עוגן לעמדותיה בקונגרס ה-111 (שיהיו בו אגב יותר יהודים מאי פעם). וממשל אובמה, כאשר יכנס לתפקידו, יזדקק לתמיכת הקונגרס על כל צעד ושעל כדי ליישם את תוכניותיו השאפתניות בחזית הפנימית, ולפיכך חזקה עליו שיימנע מעימותים עם הקונגרס בנושאים שאינם חיוניים בעיניו.