יש מעט מאוד תחומים שבהם דרום אפריקה יכולה להציב את עצמה "לפני" ארה"ב - הלילה, עושה רושם, כל שכבות האוכלוסיה במדינה הדרומית התמלאו בגאווה עם פרסום הידיעה לפיה אדם אפרו-אמריקאי נבחר לשבת על הכסא החשוב בעולם - וכך כל עיתוני הבוקר מלאים בכותרות ענק שמבשרות על "היסטוריה" והמאמרים הפנימיים מזכירים בגאווה ש"אנחנו היינו שם קודם", בהתייחס להפלת שלטון האפרטהייד לפני 14 שנים - מאז מתנהלת המדינה תחת שלטון דמוקרטי שחור.
הידיעה על הצלחתו של אובמה הצליחה "להקפיץ" את הטאונשיפס, עיירות העוני הדרום-אפריקאיות, בהן סובלים מאחוזי אבטלה מבהילים של 80% ומתנאי מחיה מחפירים, ולעורר בהם תקווה גדולה. בימים האחרונים עקבו שם רבים מאוד בדריכות אחר המתרחש, כשהם מתגודדים סביב מקלטי רדיו ישנים, נאחזים בכל פיסות המידע שמגיעות מבחוץ או מסתובבים ברחובות הערים הגדולות כדי לשמוע מה מתרחש באמריקה הגדולה ולהתעדכן בכותרות העיתונים.
הבוקר היה ניתן לראות באזורים רבים בעיר, בעיקר בשכונות העניות, אנשים מניפים פוסטרים עם פניו של אובמה, צועקים את שמו ומחייכים בסיפוק ש"העולם צועד בעקבות דרום אפריקה".
חוסר היציבות השלטוני שמאפיין את דרום אפריקה בחודשים האחרונים, כמו גם המכה הקשה ש"חטף" המטבע המקומי, הראנד, הובילו לאחרונה את הציבור בדרום אפריקה לתחושות פסימיות וספקניות לגבי המשטר ועתידו - מה שאולי מסביר את ההיאחזות החזקה כל כך שלהם בדמותו של אובמה כגיבור וסמל, שני כמעט רק לנלסון מנדלה - קודש הקודשים של המורשת הדרום אפריקאית החדשה.
הנשיא החדש נותן תקווה לדרום אפריקה
עומר רבין
5.11.2008 / 11:32