יריית הזינוק למסע הבחירות מצאה את בנימין נתניהו נלהב לקראת המירוץ הקצר לבית ראש הממשלה. מנהיג הליכוד הסתער בשצף קצף על המטרה, והחל לאותת למפלגות היריבות כי אינו הולך לנוח על זרי הסקרים. מועמדים מובילים בוחרים בדרך כלל בין שתי אסטרטגיות: שקט תעשייתי ויצירת מינימום גלים, כדי לא לחפור לעצמם בורות בדרך אל היעד (רון חולדאי, לדוגמה, שרץ לראשות עיריית תל אביב), או התוויית סדר יום ברור, המאדיר את כישורי המועמד ומבדילו מיריביו, תוך ניסיון לקלוע לטעם הרוב. נתניהו בחר בדרך השנייה. לכאורה, אפשר היה לברך על שקיימת סוג של אידיאולוגיה בליכוד, מצרך שלא קיים בשורות קדימה והעבודה. אבל השבוע האחרון לימד כי מנהיג הליכוד ממשיך לדבוק במדיניות ה"יתנו - יקבלו, לא יתנו - לא יקבלו", שהובילה את ישראל לקיפאון מדיני, ובכך מאיים להגיש לנו את אותה מנה שאכלנו ב-1996.
נתניהו, "מר כלכלה" בבחירות הקרובות, מנסה בימים האחרונים ליצור לעצמו תדמית מנהיגותית חדשה, שתסחוף אחריה מצביעים, וכמו שרון בזמנו, גם הוא רוצה להקים לעצמו נבחרת של כוכבים. הצטרפותו של בני בגין מאותתת לבוחר שנתניהו השתנה ואפילו יריביו מהעבר מוכנים להסתופף תחת כנפיו. זהו גם ניסיון למרק את תדמית הליכוד, ובגין משמש עלה תאנה של יושר וניקיון כפיים, למפלגה שמרכזה הפך שם נרדף ללשכת התעסוקה. שמו של דן מרידור מוזכר אף הוא באותו הקשר, אך מנגנוני המפלגה חוסמים בינתיים את הצטרפותו. אפי איתם קרא את הסקרים, העדיף להימנע משעטנז איחוד סיעות הימין, ועומד להצטרף לנתניהו.
מכוון למצביעים של ליברמן
"אנחנו עדים לגל של הצטרפות וחזרה לליכוד, ואני שמח על הצטרפות נשים רבות לתנועה", הכריז נתניהו לאחר הצטרפותה של תא"ל במיל' מירי רגב למפלגה, דוברת צה"ל בכושלת שבמלחמות ישראל. הנדוניה של השניים, איתם ורגב: הגדלת הפופולריות בקרב הימין הקיצוני, פנייה לקול הנשי וחיזוק דמותו של נתניהו בעיני הציבור, כאחד שמנהיגותו ממגנטת.
אלא שנוכח מהלכיו בשבוע האחרון, נראה שנתניהו ביצע את טעותו הראשונה במסע הבחירות, כשהימר על דרך הימין השמרן, חרף היותו המועמד שנהנה מהתמיכה הרחבה ביותר בציבור. עם איתם הלוחמני, בגין הבלתי מתפשר, שטייניץ הנצי ומשה יעלון המידפק על דלתות המפלגה, הליכוד מציג עצמו בצורה מובהקת כביתם של בוחרי הימין, ומתעלם ממרבית מצביעי קדימה המעוניינים בפתרון מדיני. "לא נחזור לקווי 1967", הצהיר נתניהו בפתיחת מושב החורף בכנסת, וכיוון בדבריו לתומכיו של אביגדור ליברמן. "לא ננהל משא ומתן על ירושלים", הכריז, והעליב את האינטליגנציה של הבוחר, זה שיודע שבירת ישראל מחולקת דה פקטו במשך שנים. "בקעת הירדן, מדבר יהודה ורמת הגולן ימשיכו לשמש חגורת הבטחון המזרחית של מדינת ישראל", אמר, למרות ידיעתו כי לא מעט מצביעי ליכוד הפכו לאנשי קדימה, שהלכו אחרי שרון המתנתק ותמכו גם באולמרט המתכנס. נוסף על כך, עם גיוסם של איתם, בגין ואולי יעלון, נתניהו הקים לעצמו אופוזיציה מבית על כל הסדר עתידי שישיג. עם "כוכבים" שכאלה, ומדיניות שמקדשת את המצב הקיים, נתניהו, שרק לו יש מה להפסיד במציאות הנוכחית, חפר לעצמו את הבור הראשון בדרך אל לב האזרח השפוי.