פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בזמן שהתעוררתם

      ביישוב כליל ממוקם ”ערנות”, בית רוחני המלמד את תורת הבודהה. ירון שוורץ מדט שם. הגליל עליון - מסע בעקבות מרכזים רוחניים בצפון הארץ

      "סעו להודו!", בטח מישהו כבר אמר לכם את זה פעם. יכול להיות שנסעתם ויכול להיות שאמרתם "מה פתאום הודו? זה לא בשבילי...", אבל בפנים התלבטתם, קיוויתם שמישהו ייתן לכם יד, ישמור עליכם ובעיקר יעזור לכם ליהנות מהחוויה ההודית הכל כך מדוברת. מרכז "ערנות" ביישוב כליל מציע חיבור ייחודי שכזה, שמקל על השילוב בין הישראליות לבין הרוחניות ההודית. את המרכז מוביל ערן הרפז, (42), שהסתובב שנים רבות על ציר הודו-אוסטרליה, ישב תקופות ארוכות במנזרים ומקדשים בהודו, אך הגיע לבסוף למסקנה כי ישראל היא המקום שבאמת זקוק לריפוי ולצמיחה.

      הרפז הצטרף לעמותת "תובנה" והיה במשך חמש שנים רכז העמותה. במקביל, החל ללמד מדיטציה בריטריטים ולאחרונה החליט גם להקים את מרכז "ערנות", מתוך מטרה להגיע לקהל גדול יותר של משתתפים בעולם הרוחניות והמדיטציה הישראלי.

      "במסגרת עמותת תובנה אנחנו מלמדים איך להגשים את ה'דהרמה', את המשנה והפרקטיקות שלימד הבודהה, בחיי היומיום", אומר ערן, "ועדיין רבים מהמתעניינים לא מוצאים זמן לאפשר לעצמם ריטריט ויפסאנה שלם של שבוע או עשרה ימים, בעוד יש כאלו המבקשים לעבור תהליך עמוק ואותנטי, אך אינם מוכנים לעשות זאת במסגרת של שתיקה".

      ידידותיים למשתמש

      הרפז ושותפיו למרכז חיפשו דרך להעביר את אותם רעיונות בתקופה קצרה, של סופשבוע בלבד, תוך שמירה על האותנטיות והעומק המקוריים. לדבריו, "רצינו להיות יותר ידידותיים למשתמש ולפתח שפה אחרת למדיטציה שכל אחד יוכל להבין". זהו אתגר לא פשוט, כי בכל הנוגע למדיטציה, יש שיטות רבות ושונות.

      ובכל זאת, בעיניו יש שני עקרונות חשובים שכדאי לכל אחד להגות ולחקור בהם: "האחד הוא דרך החיים שנובעת מה'דהרמה'", אומר ערן, "והשני הוא ה-'א?ד?ו?י?ט?ה', או אי-ש?נ?יו?ת בעברית, שהיא המהות של הדהרמה ומטרתה לכוון להבנה שבכל רגע אנחנו כבר מוארים, רק שאין לנו את הכלים להבין או לחוות את זה. אפשר לדמיין הר ואז בא מישהו ואומר לך 'אתה כבר על ראש ההר, אין צורך שתטפס למעלה. אבל כשאתה מביט סביבך, אתה עדיין בעמק', למרות היופי שבדימוי הזה, רבים מאתנו אינם מרגישים על פסגת ההר ומחפשים בכל זאת דרך טיפוס עליו". מורי מרכז "ערנות" לקחו על עצמם למצוא עבור התלמידים דרך שכזו, אבל תוך כדי הדגשה כי אלו רק אימונים שמטרתם להזכיר לנו את מה שכבר שכחנו, שאנחנו תמיד כבר בפסגה.

      ערן מודה שהעניין באמת קשה ומסובך להבנה גם עבור אלו שעוסקים שנים במדיטציה. "ואז עלה הרעיון של הודו", הוא מספר, "להרבה אנשים זה נראה מוגזם לקחת שבוע חופש ולהקדיש אותו לשתיקה, אבל לנסוע לחו"ל ושם לשתוק מדי פעם זה כבר נראה משהו אחר, זה כבר חוויה". בניגוד לטיולים מאורגנים בהם רצים מאתר לאתר תחת לו"ז צפוף, בנו ב"ערנות" מסע חוויתי בשם "הודו ללב".

      "המפגש עם הודו מעורר השראה, אבל יש תקופת הלם והתאקלמות. במקום זה, אנחנו מציעים תיווך שיכול להציע מפגש מיידי ועמוק". המשתתפים במסע נוסעים יחד לעיר טירוונאמלאי שבדרום הודו, שם הם מתגוררים יחד באשרם וחיים בסדר יום קבוע של מדיטציה, שיעור יוגה ומפגש קבוצתי. אחר כך הולכים לבקר באשרם בו התגורר המורה הרוחני רמנה מהרישי שבילה יותר מ-20 שנה בדממה. האשרם נמצא ליד הר שנחשב קדוש עבור ההודים. "זה מקום מצוין ללמוד על המתח בין היותנו על פסגת ההר לבין הדרך שיש לפסוע עד לשם", אומר ערן.

      המסע להודו

      מי שמצטרף למסע להודו, זוכה לפגוש מורה נוספת ודמות מרכזית במרכז "ערנות", רחל שקדי שמה. רחל העתיקה את מקום מגוריה לטירוונמאלי ומנחה מדיטציות באופן קבוע למשתתפי המסע. חוץ משקדי, "ערנות" מקדמת ותומכת במורים נוספים, בהם ניתן למנות את סטיבן פולדר, לילה קמחי, רקפת (סנדיה) בר-קמה, ישראל רוזמן ועוד - כולם מורים ותיקים למדיטציה, שמלמדים מעת לעת בקורסים שמעביר המרכז. קורסים אלו מציעים בעיקר סופי שבוע של מדיטציות בטבע, מדיטציות בתנועה ואף לימוד מעמיק של הכתבים הבודהיסטיים.

      ערן מבקש להדגיש שלמרות החיבור הטבעי של המרכז לדרך החיים הבודהיסטית, הוא ושאר המורים דואגים לשמור על כך שהלימודים לא יהפכו לרצף של הוראות מוסרניות או כאלו שיכולות להיתפש כדתיות, אלא באמת מנסים למצוא יחד עם כל תלמיד ותלמיד את הדרך המתאימה והנוחה ביותר עבורו להיכנס לעולם המדיטציה. "המרכז יוצר עבור התלמידים מרחב אדיר של קשב, כשהמורים הם כלי להכוונה, תמיכה ועידוד לחקירה מדיטטיבית לשאלות העמוקות ביותר של הקיום: 'מה זה בעצם הדבר הזה לו אני קורא החיים שלי?' 'מה זה הדבר הזה שחי את החיים האלה?'".