גשם סגלגל: שירי הבחירות הגדולים

ההחלטה על בחירת שיר לקמפיין פוליטי משולה לבחירת שיר כניסה לחופה. חייבת להיות לו משמעות סנטימנטלית, משמעות מילולית, משמעות קונטקסטואלית ואמירה שמסגירה משהו מאישיותו ועולמו הפנימי של הזוג המאושר, או המועמד במקרה הזה; שיר שמוביל קמפיין אמור לסכם בשלוש וחצי דקות פופיות, את המהות של המועמד. הראה לי את אוסף התקליטים שלך ואומר לך מי אתה (ומה מדיניות החוץ שלך). הנה חמש בחירות מוזיקליות בולטות, שכל אחת מהן אומרת הרבה – ולאו דווקא בכוונה תחילה - על המועמד שבחר בה.

"Born in the USA", ברוס ספרינגסטין – רונלד רייגן

נדמה שכל הרייגניזם הנוצץ והחלול טמון בבחירה בהמנון של ברוס ספרינגסטין להוביל את הקמפיין לכהונתו השנייה של רונלד רייגן, כוכב קולנוע שעשה הסבה מקצועית; הדבקות בסיסמה הריקה והדמגוגית מבלי לרדת לעומק הפרטים. אם יועציו המוזיקליים של רייגן היו טורחים להקשיב לשירו של ספרינגסטין במלואו הם היו מגלים שמתחת לפזמון הפסבדו פטריוטי מסתתר שיר מחאה נוקב באווירת צווארון כחול, שמתנגח בדיוק באג'נדה הרפובליקנית של אותן שנים, ומצר על המדינה שאמריקה הפכה להיות. כמה שנים אחר כך הליכוד עשה מהלך דומה ובחר בשיר השמאלני "אין לי ארץ אחרת" כסלוגן שלו. אמריקה.

"Don't Stop Thinking About Tomorrow", פליטווד מק – ביל קלינטון

בחירה לא פחות ממושלמת. אין אלבום שמגדיר מהו הצליל של הרוק האמריקאי טוב יותר מ"Rumors" של פליטווד מק. ההתאמה של "Don't Stop" מתוכו לקלינטון הן מבחינה תדמיתית – היא מיתגה אותו כקול ומחובר לעומת בוש הזקן והמנותק – הן מבחינת התמה האופטימית שלו, שנשארת הרבה מעבר לכותרת והן מבחינת האפיל ההמנוני והסוחף שלו. ההתאמה הולכת גם בכיוון ההפוך – הסאונד הכל אמריקאי של "Rumors" עונה בדיוק על ההגדרות "לעשן מבלי לשאוף" ו"מציצה לא נחשבת כסקס".

"Life is A Highway", רסקאל פלאטס – ביל קלינטון

בדרך לכהונה השנייה שלו החליט קלינטון למכור את עצמו כמו שמוכרים משאית – החיים הם אוטוסטרדה ואיתי תמשיכו לנסוע בה מהר ובבטחון. גם בבחירה הזו יש משהו אמריקאי מיינסטרימי וקצת חנוני, כאילו מבקש קלינטון על ידי המוזיקה שמייצגת אותו להיות יותר משפחתי ומהוגן מכפי שהוא באמת. שיר פרווה עם פזמון חזק שעובד טוב בעצרות, אבל קצת מפספס את הרוקנרוליות של האיש.

"Living on A Prayer", בון ג'ובי – ג'ון קרי

יש שירים שעובדים רק בתור דאחקה. חבל שאף אחד לא גילה לג'ון קרי ש-"Living on A Prayer" הוא אחד מהם. הצייטגייסט של המנוני הרוק הכבד הגלאמיים והאייטיזיים עם מילים מלאות פאתוס ופזמון, שגם בשכרות מוחלטת מעורר גיחוך ברצינות התהומית שלו. קרי חי על התפילה במקום לדרוס פוליטית נשיא אחרי קדנציה נטולת הישגים ודלי תאומים ומלאת כישלונות ושקי גופות מלאים. בון ג'ובי לא הצליחו לאחד סביב קרי חסר הכריזמה את אמריקה המרוסקת והמפוחדת והשאירו את ג'ורג' וו. בוש לעוד ארבע שנים בשדרות פנסילבניה. מה שכן, השיר הזה סוחף טילים.

"It's A Beautiful Day", יו-2 – ברק אובמה

זה היה די ברור ומתבקש שאובמה לא יבחר בשיר של אמן שחור – פחות מטעמי אפליה מתקנת ויותר מתוך הרצון להיתפס כפחות אפרוצנטרי - אבל לכל הרוחות, למה דווקא את בונו ולמה את השיר הממש לא משהו הזה? יכול להיות שאובמה זוכר ליו-2 את "Pride", שכתבו על מרטין לותר קינג – כנראה השיר הגדול ביותר שנכתב עליו ובוודאי טוב יותר מ"Happy Birthday" של סטיבי וונדר – ורוצה לסגור מעגל עם הרביעייה האירית. ויכול להיות שסתם יש לו טעם גרוע במוזיקה.