הייחוד של הבחירות הנוכחיות לנשיאות ארה"ב הוא בבדיקה של גבולות הקונצנזוס בחברה האמריקנית. השאלה הבסיסית היא כמובן, האם רוב הציבור האמריקני יהיה מוכן לראות נשיא שחור בבית הלבן. לתשובה לשאלה הזו יש משמעות מרחיקת לכת בראי ההיסטוריה האמריקנית, וגם בהתחשב בתנאים החברתיים שעדיין שרירים אצל הדמורקטיה הגדולה בעולם.
זה נכון שברק אובמה, המועמד הדמוקרטי, הוא לא בדיוק צאצא של עבדים. אבל בתפיסה הקולקטיבית של האמריקנים, גם נכון להיום, שחורים נתפסים כמי שהגיעו ליבשת בתור עבדים, והשתחררו מהסטטוס הזה עם הזמן. השחרור התרחש כמובן במלחמת האזרחים של ארצות הברית, אבל לקח עוד מאה שנה מהשחרור ועד לחקיקת החוקים שהעניקו לאמריקנים ממוצא אפריקני שוויון זכויות חוקי מלא.
רוב הציבור האפריקני - אמריקני סובל מהפליה
זאת ועוד: אפילו עם שוויון זכויות מלא, רוב הציבור האפריקני - אמריקני סובל מהפליה מעשית בחלקים שונים של ארצות הברית. ההפליה מתבטאת בכך שזו עדיין קבוצה שיחסית לרוב הלבן נמצאת בעמדת נחיתות בכל הקשור בהשכלה, התקדמות חומרית, וכוח פוליטי. העובדה שהמועמד המוביל בבחירות לנשיאות הפעם שייך לקבוצה זו, הופכת את תוצאות הבחירות לבעלות משמעות היסטורית. אם ינצח ברק אובמה, יהיה זה שלב נוסף בקבלתם של השחורים למרכז החברה האמריקנית: ביטול העבדות במחצית המאה ה- 19, הענקת שוויון זכויות מלא במחצית המאה ה- 20, וקבלת כוח פוליטי בתחילת המאה ה-21.
ויחד עם זאת, חשוב להזכיר: במקרה של ניצחון של ברק אובמה השבוע, הרבה לבנים ליברלים יוכלו לרגיש טוב יותר עם מצפונם, אבל ההפליה המבנית, המעשית, נגד האמריקנים ממוצא אפריקני, לא תעלם כל כך מהר. זה יהיה רק עוד פרק חשוב בהיסטוריה של השתלבותם בחברה הלבנה.