שוד השעונים הגדול פוענח אחרי 25 שנה

25 שנים אחרי שוד השעונים המפורסם ממוזיאון האיסלם בירושלים, חוקרי היחידה המרכזית של מחוז ירושלים פענחו את התיק. "שוד המאה", קראו לו כותרות העיתונים בבוקר שאחרי הפריצה למוזיאון, בה נגנבו כמאה שעונים יקרי ערך בשווי כולל של מאות מיליוני שקלים, בהם השעון המפורסם של מלכת צרפת מרי אנטואנט - "המונה ליזה של השעונים".

רבע מאה לאחר השוד הגדול, חוקרי הימ"ר חשפו כי השודד שפרץ למוזיאון הוא נעמן דילר, שמת לפני ארבע שנים. דילר, שנחשב לשם דבר בעולם הפלילים בישראל של שנות ה-60, התפרסם בין היתר כמי שפרץ לבנק "הלוואה וחיסכון" בתל אביב בשנת 67', כשחפר מנהרה לחדר הכספות של הבנק. למוזיאון האיסלם, אגב, הוא נכנס דרך החלון.

התפתחות המשמעותית בפרשה, זו שהחייתה את החקירה, הייתה הגעתה של עורכת דין ישראלית לשען מקומי על מנת שיעריך את שווי אוסף השעונים שבבעלות הלקוחה שלה - אלמנתו של דילר (שזהותה אז לא נחשפה), לפני כשנה וחצי. השען מיד זיהה את השעונים כחלק מהאוסף הנדיר שנגנב ויצר קשר עם אנשי המוזיאון שבירושלים. בין אנשי המוזיאון לעורכת הדין נפתח משא ומתן להחזרת 40 השעונים שהיו ברשותה למוזיאון. הצדדים לא ערבו את המשטרה אך המידע הגיע לידי החוקרים.

סגן ניצב אבי רואיף, מפקד ימ"ר ירושלים, סיפר כי חוקרי היחידה פתחו בחקירה שהעלתה כי מקור השעונים הוא אלמנתו של דילר. בעצם חשיפת זהות הגנב, החוקרים "סידרו לעצמם" טיול מסביב לעולם כשנשלחו להתחקות אחר צעדיו של דילר בחו"ל, על מנת לאתר את יתר השעונים באוסף. חלק התגלו בכספת בהולנד, יחד עם מספר דרכונים מזוייפים, אחרים בשוויץ ונוספים בארצות הברית.

"החקירה הייתה מרתקת ומאתגרת", אמר רוחיף, "להגיע לפורץ אחרי 25 שנה זו בהחלט סגירת מעגל". למרות החשיפה, במשטרה לא נשענים לאחור ולוקחים את הזמן בפרשה שזכתה לכינוי "בשעה טובה". ישנם מספר חשודים נוספים בהחזקת השעונים שצפוי שיוגש נגדם כתב אישום, מה גם שלא כל השעונים נמצאו.