לב העניין

המקדם המשמעותי ביותר שיש לנו בבואנו ליצור את המציאות שלנו הוא הרגשות. כאשר יש לנו רגש כלפי משהו, רצון עז, תשוקה, חשק או להט ונרשה לעצמנו לחוות רגש זה, ניצור מהר יותר את מבוקשנו ונחווה יותר שמחה ביצירה.

החשיבות של הרגש כמזרז יצירה מנוגדת לנטייה הרווחת שלנו: "לא כדאי לי להתלהב או להתרגש יותר מדי בכדי שלא אתאכזב". הפחד להתאכזב גורם לנו להיות מאופקים, עצורים ולא לחוות את כל מה שיש בנו - אבל זה בדיוק הלהט שנדרש כדי ליצור!

להט רגשי מתמשך הנובע מתוכנו, מחבר אותנו ליקום ומביא את כולו לעזרתנו. הרגשות שלנו הם חלק מהאני הפנימי שלנו, שתמיד מחובר לשני החלקים שלנו, מצד אחד לעולם הפיזי ומצד שני למקור ממנו באנו, ליקום כולו. אם נתחבר לרגשות שלנו, באופן אוטומטי נתחבר גם ליקום. עכשיו אם נחשוב בהיגיון, הרי כל מה שאנחנו רוצים נמצא ביקום - בין אם זה בן זוג, מידע, חוכמה, אנרגיה, אוצרות טבע ומה לא. אז למה לא להתחבר ליקום כדי לקבל כל עזרה אפשרית?

אנחנו לא מספיק מתחברים ליקום לקבל עזרה, כי העזרה מתחילה בחיבור הפנימי שלנו ליקום והיא לא נראית לנו מוחשית. היא יכולה להגיע בצורה של אנרגיה, ידע פנימי, סימנים, אינטואיציה או תחושות המובילות אותנו לקראת משהו. בשלב השני, העזרה מהיקום יכולה להתבטא ברמה הפיזית, אך באופן חלקי. בשלב הזה, לרוב עדיין לא נצליח לקרוא את המפה ולומר: "כן, זה מתקרב למה שאני רוצה ולכן אמשיך לתכנן, לרצות ולפעול בכיוון זה למרות שהיצירה היא עדיין חלקית".

הנטייה שלנו היא לרצות את מבוקשנו בשלמותו כבר מהרגע שאנחנו רוצים אותו ולא לראות את היצירה כתהליך. זהו בדיוק הזמן להישאר בתהליך, לא לוותר ולא להתייאש. בשלב הבא, היצירה כבר מתחילה להתממש ברמה הפיזית ואז קל לנו להאמין בתהליך ולצפות להשלמת היצירה בפועל. כאמור, אם נשתמש ברגשות שלנו נוכל ליצור מהר יותר. אבל מה זה בעצם אומר?

הרצון להשיג משהו מעורר אצלנו התרגשות לגבי הדבר שאנחנו רוצים. עלינו להרגיש את הרגשות האלה בתוכנו ולאפשר להם להדריך אותנו איך לפעול, שלב אחר שלב. כלומר, להמשיך לחשוב, לתכנן ולדמיין את המטרה המיוחלת. כך שהתמקדות זו תיצור בתוכנו רטט אנרגטי של הדבר שאנחנו רוצים ונצליח למשוך אותו אלינו מהעולם הפיזי על ידי "חוק המשיכה". ככל שנחווה רטט יותר חזק בתוכנו, כך נמשוך אלינו מהר יותר את מבוקשנו. בשלב הזה, אתם אמורים להיות יותר ולעשות פחות.

רגשות הם מקדמי יצירה גם כשמדובר ברגשות "שליליים". ניתן להשתמש ברגשות כמו דחייה כדי ליצור, כי רגשות אלה ממחישים לנו את מה שאנחנו לא רוצים ובכך מחדדים ומכוונים אותנו לעבר מה שאנחנו כן רוצים.

איילת (שם בדוי) לא הצליחה ליצור זוגיות טובה, למרות שידעה באופן כללי איזה גבר היא רוצה. ראשית, הצעתי לה להכין רשימה ובה 50 תכונות של "גבר חלומותיה". תחקיר זה העלה בה את כל הרגשות ("החיוביים" ו"השליליים") שיש בה כלפי זוגיות והבהיר לה במדויק מה היא רוצה בגבר. התמקדות זו הראתה לה איזה מהתכונות האלה אין בה והיא הבינה שעל פי "חוק המשיכה" עליה לעורר רטט של התכונות האלו בתוכה כדי למשוך אליה בן זוג דומה. איילת לא תוכל למשוך אליה גבר נדיב אם היא קמצנית.

בשבועות הראשונים של התהליך, איילת התחילה לקבל תשומת לב מגברים שנראו לה נחמדים. לאחר זמן מה, יצאה עם גברים שהיו בהם חלק מתכונות "גבר חלומותיה". היא לא פעם התאכזבה, אך עודדתי אותה לא להתייאש ולהמשיך להתמקד ביצירה שלה. הסברתי לה שכל גבר נוסף מלמד אותה יותר על עצמה ועל מה היא רוצה או לא רוצה בבן זוג ולבסוף יקרב אותה לגבר חלומותיה. בסופו של דבר, איילת אכן יצרה זוגיות כרצונה ועברה ליצירתה הבאה.

הרגש הנובע מתוכנו הוא הדלק ביצירה. הוא מוביל, מניע ודוחף אותנו לעשות דברים ולהמשיך לרצות דברים נוספים. למעשה, הרגש עצמו בא מהנשמה והוא משרת את טבעה ורצונה להתרחב כל הזמן, לחוות וליצור וליהנות ממגוון הצורות, הצבעים, והרגשות שיש בעולם הפיזי המדהים הזה. אם לא נממש רגשות אלו בפיזי, נרגיש מתוסכלים, תקועים ולא מסופקים. הרגשה מצטברת כזו לאורך שנים, יכולה גם להוביל לדיכאון.

השימוש שלנו ברגשות כמנוף ליצירה אינו מבטל את הצורך לצאת לפעולה פיזית כדי להשיג את מבוקשנו. אבל הוא גורם לפעולות הפיזיות להיות קלות, קצרות ומהנות יותר. זכרו: תמיד נזכה לקבל עזרה מהיקום באמצעות הרגשות שלנו. אנחנו לא אמורים לשחק את המשחק הזה לבד.