עוף? לא טוב

תגלית הג'לטין המרעישה עליה כתבתי בטור הקודם גרמה לי לחשוב על גבולות אפורים וקווים אדומים.
המסקנה שהגעתי אליה היא שאכילת בשר, צמחונות וטבעונות הן לא שלוש קטגוריות קשיחות אלא רצף שאנשים שונים ממקמים את עצמם לכל אורכו.

בין אוכלי בשר לצמחונים אפשר למצוא אנשים שלא אוכלים בשר אבל אוכלים דגים, או כאלה שלא מפריע להם לאכול אוכל שבושל בציר בקר, למשל. וכמובן, יש כאלה שג'לטין לא ימנע מהם ליהנות משלל קינוחים וממתקים, לעומת כאלה שיוותרו על המתוק המתוק הזה (בצער, במקרה האישי שלי). בין צמחונות לטבעונות, יש כאלה שיימנעו ממוצרי מחלב או מביצים או משניהם, אבל עדיין יאכלו דבש, או אנשים שינסו למעט באכילת מוצרים מהחי אבל לא יבדקו בציציות של כל מנה שהם מזמינים בחוץ או שמוגשת להם בארוחה רבת משתתפים. כך שהגבולות בין אכילת בשר לצמחונות לטבעונות במקרים רבים אפורים ומטושטשים. המקרים הברורים ביותר הם בקצוות: אוכלי בשר בקצה האחד, וטבעונים אדוקים (כל הכבוד לכם, זה ממש לא קל) בשני.
קווים אדומים, לעומת זאת, נוטים להיות חדים וברורים יותר.

כשצפיתי בתכנית הישרדות, שאלתי את עצמי האם הייתי מסתדרת בתנאים הקולינריים הנתונים. התשובה היתה שלילית. חד משמעית. בניגוד לציוויליזציה משופעת הסויה והטופו, על אי בודד אין ממש אפשרות לחמם במיקרו שניצל של טבעול או לאכול לשובע פסטה מקמח מלא ברוטב שמן זית. תפריט האורז והפירות מותיר את המתמודדים חלשים ורעבים גם ככה, והדרכים שהם מוצאים למילוי החסכים התזונתיים, קרי, דיג וציד, לא רק שלא היו תורמות להשבעת רעבוני אלא אף היו גורמות לי גועל ואימה צרופה. אפילו בסצנות האלה בטלוויזיה אני לא מסוגלת להסתכל. ואני לא מדברת רק על מקרה קוריצה, שהיתה חיית מחמד לכל דבר. כל דג או יצור ימי כלשהו שאתרע מזלו לעלות בחכה המאולתרת היה מספיק כדי לשלוח אותי בהתקף חרדה ויבבות קטועות למערה הקרובה, ממנה הייתי יוצאת רק אחרי שווידאתי שכל זכר לארוחה סולק עד העצם האחרונה. אני גם חושבת שאין לצמחוני סיכוי לזכות בהישרדות. לא רק בגלל שפיזית, הוא ייחלש יותר מהאחרים, ומנטלית, הוא ייאלץ לחזות בהרג של בעלי חיים, פשיטת עורם או ניקויים וצלייתם, אלא גם בגלל סיבות חברתיות. בעונה השנייה של הישרדות האמריקאית היתה מתמודדת צמחונית, קימי, שהסתכסכה עם כמה מחברי השבט על רקע היותה צמחונית.

מה שמביא אותי לקו אדום נוסף: בחירת בן זוג. בן זוגי, כידוע, אינו צמחוני, והנושא אינו מהוה קו אדום עבור אף אחד משנינו. אבל שמעתי על אנשים שלא הסכימו לצאת עם בחורות צמחוניות, ואני בטוחה שיש גם מקרים הפוכים, של צמחונים, ובעיקר טבעונים, שיפסלו בן או בת זוג פוטנציאלי שאינם צמחונים או טבעונים. מעניין, אגב, לדעת איפה עובר הגבול במקרה של טבעונים: האם הם יפסלו רק אוכלי בשר או שמא גם צמחונים.
בכל אופן, עבור אלה מבינינו שנושא הצמחונות/טבעונות בבחירת בן או בת זוג הוא קו אדום, יש אתרי הכרויות לצמחונים ולטבעונים, כולל לפחות אתר ישראלי אחד: אנונימוס.

הגבולות שלי משתנים כל הזמן, וזה בסדר גמור מבחינתי. עברתי מאכילת בשר לצמחונות חלקית לצמחונות, ואולי ביום מן הימים אנוע לכיוון טבעונות או, רחמנא ליצלן, בכיוון ההפוך (אל דאגה, זה תרחיש היפותטי בלבד). הקווים האדומים שלי, לעומת זאת, משתנים פחות וגם אם כן, באופן מינורי. הסיבולת שלי לחיות שמתות או מומתות לנגד עיניי מעולם לא היתה גבוהה, ולא נראה לי שמשהו יגרום לה לגדול. בטח שלא שחיטת קוריצות שמשודרת בפריים טיים.