רן ארז: "אנחנו לא מכירים ביולי תמיר כשרה"

(צילום: נעם כהן, עריכת וידאו: ענת ברק)

במסיבת עיתונאים שכינס היום (שלישי) יו"ר ארגון המורים העל-יסודיים, רן ארז, יחד עם נציגי הורים ואנשי אקדמיה, אמר ארז כי "ברגע שהגענו למסקנה שכלו כל הקיצים ושכולם מאוכזבים משרת החינוך, יצאנו למאבק. אנחנו לא מבקרים את ההשכלה שלה - היא אשה משכילה, אנחנו לא מדברים על היופי שלה - היא אשה נאה, אנחנו רק מאוכזבים מההתנהלות שלה. כאשר שרת החינוך באה ואומרת אני לא מכירה בחופש ההתארגנות והעיסוק של מורים חברי ארגון, אז גם אנחנו לא מכירים בה כשרה".

ארז אמר את הדברים בתגובה לדברים שאמרה מוקדם יותר שרת החינוך. במסיבת עיתונאים שבה תקפה את הקמפיין האישי שארגון המורים החל לנהל נגדה, אמרה תמיר כי ארז איים "לחסל אותה פוליטית", והוסיפה כי " צריך להפסיק שנים של סחטנות ואיומים של רן ארז".

בתגובה, הודה ארז כי אכן פנה למשנה למנכ"לית משרד החינוך ואמר לו כי "אנחנו לא רוצים מלחמות. תגיד לשרה שאם היא לא תלך לקראתנו נאלץ לצאת למאבק על הכל. אם זה נקרא סחטנות ואיומים, אז זו ההגדרה".

מטרתה של מסיבת העיתונאים שכינס היום יו"ר ארגון המורים העל-סודיים היתה להציג תנועה חדשה בשם "תנו למורים ללמד". לתנועה הזו התאגדו נציגי הורים ואנשי אקדמיה וחינוך. לדבריהם, יש להתחיל את השינוי בחינוך מן היסוד ולפתור קודם כל בעיית חוסר היכולת של המורים ללמד בכיתות.

במסגרת מסיבת העיתונאים הוצג מחקר של פרופ' עפרה מייזלס, דיקן הפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה, וד"ר מירי שרף. המחקר, שנערך בקרב 3,500 בני נוער בישראל, מראה כי שליש מהתלמידים חוו אלימות בבתי הספר וכי 94 אחוזים מהם טוענים שאם מבוגר אומר להם מה לעשות, הם מאוד מתעצבנים. 70 אחוזים מתלמידי כיתות י"א הודו כי הם העתיקו במבחן ו-87 אחוזים מהם דיווחו על העתקה של שיעורי בית לעתים קרובות. "כלומר", הסבירה פרופ' מייזלס, "הנוהל הקבוע הוא שאתה מציג עבודה שהיא איננה שלך".

עוד עולה מהמחקר כי מעל לשליש מהתלמידים דיווחו כי השחיתו רכוש בשנה האחרונה, לדוגמא שבירת ברזים ושולחנות והשחתה של מפות ישראל. לסיכום, אמרה פרופ' מייזלס, כי "מחצית מילדי ישראל דיווחו כי בכיתתם יש רעש ובלגן וכי הם לומדים במסגרת לא מאורגנת ומשעממת. זה משהו שהפך לנורמה קבועה, זה לא מקרה בשוליים. נכשלנו מאוד בתרבות הישראלית: בנינו תבנית של חוסר סמכות".

פרופ' מייזלס ציינה שלושה הסברים עיקריים לתופעות שעלו במחקרה. "עברנו מחינוך ממוקד חברה לחינוך ממוקד ילד. כלומר, אם פעם חינכו ילדים לאופן שבו יתאימו לחברה, היום צורכי הילד הם במרכז תשומת הלב. הסבר נוסף הוא התחושה שהחיים בארץ קשים. ולבסוף, ישנה אסטרטגיה, שהיא לא בהכרח מודעת, לחנך את הילד שיהיה גמיש, ידע להסתדר, ושלא ייצא פראייר".