פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      שיעור בפמיניזם פרקטי

      לימודי מגדר באוניבסיטאות הם חשובים, אבל החוג בבר אילן יצא איתם לשטח. ירון שוורץ תוהה מתי יהיה פה שיוויון

      כולנו יודעים כי במדינתנו הקטנה רבות הבעיות, אבל לעיתים מתגנבת לה התחושה שדווקא בנושא השוויון בין הגברים והנשים המצב ממש בסדר גמור. יש המון חוקים שמגינים על נשים מפני הטרדה מינית, מרכזי סיוע, נשים מתגייסות ליחידות קרביות ואפילו לקורס טיס, ויש לנו אישה שאו-טו-טו הופכת להיות ראש ממשלה. המסקנה הפשטנית היא שאם יש אישה שלא מצליחה להגיע לעמדה חברתית או כלכלית מסוימת, יש לה כנראה בעיית מוטיבציה, כי מבחינת החוק עבור נשים ישראליות השמים הם כבר לא הגבול, ואם זה המצב, האם לא הגיע הזמן לוותר על כל הסיפור הזה שנקרא פמיניזם?

      ובכן, מבדיקה קצת יותר מעמיקה, מעציב לגלות שגם בתחום השוויון בין המינים, מילים לחוד ומעשים לחוד. באופן גורף, נשים מקופחות מבחינת שכר בכל המקצועות: גם באלו הנחשבים ביותר, יש יותר נשים עניות מגברים, מידי שנה נפתחים יותר מעשרים אלף תיקים במשטרה בנוגע למקרי אונס והטרדה מינית כנגד נשים וחמור מכל, במהלך השנה שעברה נרצחו 33 נשים מגיל תשע ועד 82 רובן, בידי בן הזוג או קרוב משפחה אחר.

      חומרתו של המצב מסבירה במידה מסוימת את העובדה שהיום בכל אוניברסיטה וברבות מן המכללות חי ונושם חוג פעיל ללימודי מגדר שסוחף אליו מידי שנה יותר ויותר סטודנטיות ואפילו קומץ של סטודנטים. אבל, לפי הנתונים הקשים, נראה שכמות המלל והתיאוריות בנוגע לנשים ושוויון בין המינים לא מספיקה.

      מה שההיסטוריה לא מספרת

      באוניברסיטת בר-אילן בה פועלת מזה שמונה שנים תכנית מחקרית לתארים מתקדמים במגדר, בראשות פרופ' טובה כהן. לאחרונה, לאור העובדה שהבינו שתיאוריה ומלל כבר אינם מספיקים, החליטו לקחת את העניין לידיים ופתחו לצורך כך 'מסלול שטח' ללימודי מגדר, שבראשו עומדת ד"ר רונית קארק. לדברי רונית, בכל תחום כיום יש צורך בהסתכלות מגדרית, אם זה אומנות, פסיכולוגיה, פוליטיקה, רפואה או חיי המשפחה. בכל אחד מהם ניתן להתעמק במורכבות חיי היומיום ובחלוקת התפקידים, השכר והאפליה בין גברים ונשים, "הדיונים בנושאים הללו הם מרתקים ומציעים דיאלוגים סוערים שתמיד מערערים ומאתגרים את הסטטוס-קוו הקיים, למשל אחת השאלות המרכזיות שנחקרות היא 'מה היה תפקידן של הנשים לאורך ההיסטוריה האנושית?', זאת סוגיה מעניינת מכיוון שההיסטוריה היחידה שנכתבה הייתה תמיד ההיסטוריה הגברית".

      ובכל זאת, למרות העניין הרב שמעוררים ויכוחים שכאלו, ריבוי התיאוריות בנוגע למעמד הנשים רק הולך ומרחיק אותן מהפרקטיקה, "נוצר מצב" אומרת רונית, "שמי שסיימו תואר במגדר, אפילו דוקטורט, מצאו את עצמן ללא יכולת לשוחח עם נשים אחרות ברחוב, נשים עניות או שונות ואפילו ללא יכולת או כלים להיאבק למען זכויותיהן כנשים". בנוסף, היו גם נשים שכבר שנים מקיימות פעילות אקטיביסטית בארגונים לזכויות נשים ורצו להרחיב את הידע התיאורטי שלהן בנושא ולא מצאו מסגרת מתאימה לדבר. לדברי רונית, מכאן נבעה ההחלטה להקים 'תוכנית שטח'.

      בשנה הראשונה הוקם קורס פיילוט שתכליתו היתה לאפשר לחוקרות להתנסות גם בפעילות שטח, ובעקבות כך, התבהרו סוגיות שונות במישור הפרקטי של הפמיניזם "פתאום עלו שאלות ברמה האישית כמו, 'אם אני פמיניסטית, האם מותר לי להעסיק עוזרת-בית או מטפלת', 'האם נכון עבורי לשבת בבית קפה בו המלצריות מנוצלות ועובדות ללא תנאים סוציאליים', וגם ברמה החברתית, כמו, האם אפשר בכלל להקים ארגונים על טהרת הנשים בלבד, ללא גברים, ואם כן, כיצד יכולים ארגונים כאלו להביא לשוויון הזדמנויות מול הגברים?"

      מהפכה!

      הפיילוט זכה להצלחה ולשבחים והוחלט להפוך את הקורס למסלול לימודים שלם בדגש על שילוב החשיבה התיאורטית-מחקרית עם עשייה חברתית-אקטיביסטית. "כיום המטרה של מסלול השטח היא לקיים פמיניזם בכל זירה: במשרדי הממשלה, בצוותי ניהול בכירים, בחינוך, במרכזי סיוע וגם באינטרנט, ברדיו ובטלוויזיה. בכל מקום חשוב שיהיו נשים שהעניין המגדרי הוא בנפשן, ושידעו להשגיח ולהתריע על כל אי-שוויון שמתרחש סביבן".

      כדי לצבור כלים מתאימים לפעילות זו, נלמדים במסגרת מסלול השטח קורסים העוסקים במדיניות ציבורית, חינוך, הנחיית קבוצות, חברה אזרחית, ועוד. במסגרת הלימודים הסטודנטיות גם נדרשות להתנדב בפועל בארגון או בפרויקט הקשור לתחום המגדר. בנוסף לקורסים ולהתנדבות, מתנסות הסטודנטיות בסדנאות בנושאים כמו עבודה עם נערות בסיכון, תקשורת, גיוס משאבים, הקמת עמותה, ועוד.

      למרות שכל התלמידות במסלול השטח זכאיות לתואר שני, עדיין נשאלת שאלת השאלות במדעי הרוח והחברה והיא 'מה בדיוק הם יעשו עם זה אחר כך?', למשמע שאלה זו, רונית מחייכת ואומרת "מהפכה!" אך מרצינה ומסבירה "ככל שהעניין של עשייה חברתית בארץ הולך וגדל, ועם ההתרחבות של המגזר השלישי, של העמותות, מתרחב הביקוש של אנשים בעלי ידע בתחומים הללו. אלו שירכשו לעצמם את הידע הרלוונטי בתחום העשייה המגדרית, יידרשו בכל מקום בו תתרחש פעילות חברתית, מכל סוג, ומעבר לכך, שתהיה להן תעסוקה, כמו שאמרתי מקודם, הן יהיו ממובילות המהפכה. תאר לך שעוד יחזרו הימים והאוניברסיטה תוציא מתוכה לא רק פרופסוריות אלא גם מהפכניות.