חוסר הודאות הכלכלי ששורר לאחרונה בעולם, מגיעה לפתחו של כל אחד מאיתנו - מאנשי עסקים גדולים שמודאגים ממצב האשראי שלהם ועד לעקרת בית שחרדה לחסכונותיה. חוסר ודאות גורם ללחץ, פוגע באיכות החיים ומשבש את קבלת ההחלטות. האם הפגיעה מהלחץ היא בלתי נמנעת? כיצד מתמודדים איתו ואולי אפשר לרתום אותו לתועלת שלנו?
לחץ הוא תגובה אנושית לפער שבין הציפיות שלנו לבין המציאות. עבור רובנו הלחץ מהווה מטרד, הפרעה וגורם לירידה בביצועים. אבל השאלה היא האם הלחץ הוא בהכרח דבר רע? נכון, לא היינו רוצים לראות ספורטאי מגיע למשחק כאשר הוא אדיש ורפה, אך לחץ במידה הנכונה הופך אנשים לדרוכים וממוקדים.
היכולת לזהות את הלחץ, להתיידד איתו ולווסת אותו דורשת מיומנות. זו מיומנות נרכשת שמאפשרת לנו לפעול באינטנסיביות באותם מקומות בהם הלחץ נדרש ולהשתמש בו לטובתנו בעוצמה הנכונה. אם כך מה מכניס בני אדם ללחץ?
הלחץ הוא תוצר של מחשבה וניתן להפחית אותו באמצעות שינוי המחשבה. המחשבה מציפה רגש, הרגש מניע לפעולה והפעולה יוצרת תוצאות... שמעלות מחשבה, וחוזר חלילה. מי שחושב שוב ושוב את אותן מחשבות, חוזר שוב ושוב על אותן הפעולות שמביאות לאותן התוצאות. כדי לקבל תוצאות שונות, אנחנו נדרשים לבצע פעולות שונות. אלברט איינשטיין הגדיר אי שפיות באופן הבא: "אי שפיות זה לחזור שוב ושוב על אותן פעולות ולצפות שהתוצאות תהיינה שונות".
גישת THE KEY נשענת על שתי הנחות בסיס: "מחשבה יוצרת מציאות" ו"החיים הם משחק". ניתן לקבל תוצאות בלתי רגילות וליצור מציאות חדשה, באמצעות משחק מחשבות. מודל THE KEY בנוי מ-חמישה שלבים. יישומו מאפשר לכל אדם להתיידד עם הלחץ ולנתב אותו לתועלתו.
שלב 1: התבוננות
תחושה של לחץ מכניסה את האדם למצב אוטומט. זהו מצב הישרדותי והמחשבות הן שליליות ומבוססות על ניסיון העבר: זה לא ילך, חבל על הזמן, ניסיתי כבר ונכשלתי וכדומה. ההתבוננות מאפשרת להבדיל בין העובדות לפרשנויות שנתנו להן: מה קרה? איפה? מתי? ולא: מה דעתך על מה שקרה? מה חשת כשזה קרה? מה המסקנות שהסקת?
ההתבוננות מאפשרת להבחין במה שבאמת קרה וקורה, איך המוח קולט ובאלו תבניות הוא מאחסן את המידע, איך נראים הדברים מנקודת מבט של האדם שמול או מנקודת המבט של אדם שלישי, שאינו מעורב כלל. איפה אתה רוצה להיות והיכן אתה נמצא כעת. כשתבחין בעובדות הלחץ יירד. מה שגורם לתחושות חרדה, פחד ושיתוק זו חוסר הודאות. התבוננות בעובדות יוצרת ודאות ורגיעה.
המוח האנושי מאומן לתת משמעות לכל דבר שקורה או שלא קורה, למה שנאמר או לא. הפרשנות, השיפוטים, הסיפורים שאנחנו ממציאים, הם שיוצרים את הלחץ בו אנחנו נמצאים. אם ניסית להשיג משהו ולא הצלחת, הפרשנות שלך עלולה להיות כזאת שתגרום לך להיעצר, להתעכב, להיכנס למצב רוח רע - "כשלון" או "משבר". אדם מיומן בהתמודדות נכונה עם לחץ, ייתן לפער משמעות מעצימה "הזדמנות". לספורטאי זה עלול לקרות מספר פעמים באותו משחק. כאשר התוצאה לא תואמת את הציפיות אנחנו נכנסים ללחץ, חוששים לאבד שליטה ונסגרים.
הדרך שלנו לראות את הפער בצורה אובייקטיבית היא דרך תקשורת. השפה בה אנחנו משתמשים, הדרך בה אנחנו מתארים את הסביבה, משפיעה על מצב רוחנו ומניעה או מעכבת פעולה. כשעיתון מדווח: "הבורסה מתרסקת" זו אינה תמונת מציאות. בפועל מניה ירדה ב-7.8% ועוד מניה ב-3.2% וכן הלאה. מפולת או התרסקות הן מלים שמתארות את הירידה בשערי המניות, אבל משפיעות על הלך הרוח ועל ההחלטות שאקבל.
שלב 2: התחברות
האוטומט שלנו מחבר אותנו מיד לכל מה שלא עובד, למה שחסר. השיחות שרצות לנו בראש הן שיחות של חוסר: אני לא מספיק חכם/עשיר/מנוסה/יפה... בני אדם הם אנשים מצליחים ויש להם את כל הדרוש להגשמת חלומותיהם. היכולת להתחבר לחיובי, למה שעובד, לכישורים, למשאבים וליכולות שלהם. לכל אדם יש הצלחות בחייו: האימון מאפשר לו להבחין ביכולות והכישורים שאפשרו את ההצלחות האלו. כאשר אנחנו מחוברים, הכל בסדר. אין לחץ. שני השלבים הראשונים במודל שלנו: ההתבוננות וההתחברות, מאפשרים להעביר את אוטומט הפעולה למצב השהייה.
שלב 3: יצירה
מאחר שבחיים הכל משחק, קיימות שתי אפשרויות: להמציא משחק בעצמנו ולשחק אותו, או לשחק במשחק שמישהו אחר המציא - מה שיכניס אותנו ללחץ. משחק הוא בעצם תרחיש בו תוכלו למצוא: כללי משחק, משתתפים, הגדרת זמן ומרחב. המשחק הוא המצאה אנושית, שדורשת מחשבה מהסוף להתחלה. הגדירו את התוצאות שתרצו לקבל ואז את כללי המשחק שישרתו את אותן תוצאות. תכנון מהסוף להתחלה מקטין לחץ. תכנון יוצר תחושת ודאות במקום בו קיים חוסר וודאות.
שלב 4: שחרור
מה מניע אנשים לפעולה? רוב בני האדם מאמינים שהמצב הטבעי של בני אדם, ברירת המחדל שלהם היא להיות "תקועים". איך אני יודע? פשוט מאוד: על פי הדרך שרוב ההורים מניעים את ילדיהם, מנהלים את עובדיהם, מפקדים את פקודיהם מקל או גזר, פרס או עונש. תהיה ילד טוב, תקבל פרס. לא תתנהג יפה, יבוא שוטר. במלים אחרות, רוב האנשים יודעים להניע אחרים באמצעות דחיפה או משיכה. THE KEY מביא גישה שונה: החיים הם משחק. לשחק היא תכונה שמצויה בכל ילד מיום היוולדו. קיבלנו את היכולת לשחק ב"חבילת הבסיס". אין צורך לדחוף ולא למשוך מספיק לשחרר.
לשחרר מדעות קודמות, משיפוטים שיש לנו על אחרים ובעיקר כלפי עצמנו. מאמונות מגבילות שתוקעות אותנו. שחרור מכל אלה יאפשר לנו להיכנס לשלב הפעולה. כאשר אתה דוחף או מושך נוצר לחץ. כאשר אתה משחרר ומשחק, הכל חופשי. אתה משיג תוצאות ונהנה.
שלב 5: פעולה
המחשבות על חוסר יכולת, חוסר אונים או חוסר תקווה, מייצרות לחץ אדיר. חוסר יכולת "אני לא יכול". חוסר אונים "אני יכול אך לא מסוגל". חוסר תקווה "זה בלתי אפשרי". כאשר פועלים על פי מודל THE KEY, ויוצרים משחק עם כללים שמשרתים אותנו ואת התוצאות אותן אנחנו מבקשים להשיג, כל אלה נעלמים כלא היו.
שלב הפעולה כולל תוכנית לביצוע, אבני דרך, לוחות זמנים, לוח תוצאות. בעיני רבים השגת תוצאות כרוכה במאמץ, שיפור בתוצאות כרוך במאמץ גדול ושיפור דרמטי בתוצאות כרוך אפילו בסבל. זו סיבה מצוינת להישאר תקועים ולא לפעול. מי רוצה לסבול? המשחק מאפשר השגת תוצאות בדרך מהנה ונינוחה.
אריה מליניאק ויוסי קדמי פיתחו את תוכנית THE KEY ליצירת מציאות חדשה.