ידוע שכלבים אוהבים לרחרח הכל. ידוע גם שהם מתים על נעליים, תחתונים או כל דבר עם ריח משמעותי. מישמיש, מגיל אפס ועד היום, אוהבת לנשנש כאלה. "נשנוש" במובן הזה אומר שהיא נהנית להעביר אותם ממקום למקום ומדי פעם לפרום חוטים. מדי פעם היא מתרגשת וממש אוכלת את הבדים. ואז אנחנו חוזרים הביתה, רואים שיש לה מבט מוזר בעיניים, ודקה אחר כך היא מקיאה חוטיני. בהתחלה זה היה מפחיד, היום ברור שהיא פשוט גרגרנית חסרת גבולות.
כשאימצנו את גונזי למשפחה הנחנו שגם הוא יהיה כזה, רק שהפעם לא ניבהל. אבל הוא כלב נורמלי, אוהב מאוד אוהב ללקט לבנים מהכביסה להתעסק עם הדברים שלנו, אבל לפחות לא בולע אותם ולגרביים שלום.
הכל כדי לא להינזף
יום אחד הוא (שוב) השתין בבית. גיליתי את השלולית ותכננתי לכעוס עליו מאוד וצעקתי "גונזי! בוא לפה!". כהרגלו, הוא מיד רץ לכיווני, רק שהפעם הוא משום מה היה לבוש, בתחתונים שלי. המחזה הזה כמובן לא אפשר נזיפה, ונותרנו עם המחשבה שהוא פשוט שיחק איתם ובטעות הם התלבשו על צווארו.
כמה ימים אחרי זה קרה שוב אחרי שנכנסתי להתקלח הוא רץ לחדר השינה, ומשם ברח לסלון. כשיצאתי הוא כבר נימנם על מזרונו, לבוש שוב בתחתונים. אגב, יש גבר בבית, ואת המלבושים שלו הוא לא מאמץ כתלבושת. הוא מעדיף מידות קטנות, והוא יודע להלביש אותם בעצמו. אז יש לנו כלב טרנסווסטייט שאוהב בגדי נשים. מה הבעיה?