אפשר לסמוך על חתול במשימת ריגול חשאית? אפשר לסמוך על חתול במשהו? את התשובות לשאלות הללו ניסו אנשים בסוכנות הביון המרכזית האמריקאית, הסי.איי.איי, לברר. אנשי הארגון לא בחלו בשום אמצעי כדי לחשוף סודות רוסיים במהלך המלחמה הקרה ובשנות השישים גייסו חתול למשימת ריגול חשאית במוסקבה.
החתול, שזכה לשם הקוד "אקוסטיק קיטי", (או בעברית מיצי הקולי) נוצל בתור מכשיר האזנה נייד. מפעיליו של הסוכן קיוו שהחתול יוכל לקלוט שיחות מבעד לחלונות הקרמלין, פגישות חשאיות בגן הציבורי ושיחות צפופות ליד פח האשפה. לצורך המשימה עבר קיטי ניתוח בו הושתלו בגופו משדר ומערכות שליטה תוך שימוש בזנבו כאנטנה.
ויקטור מרצ'טי, בכיר לשעבר בסי.איי.איי, סיפר ל"סאנדיי טלגרף" כי הפרוייקט היה יצירה אכזרית בעיניו. "הם 'פתחו' את החתול, הכניסו לו בטריות וחוטים. הזנב שימש כאנטנה. הם יצרו משהו מפלצתי. הם בדקו אותו שוב ושוב", סיפר. אחת הבעיות שצצו בניסויים היתה שה"סוכן" נהג לעזוב את משימותיו בכל פעם שנתקף רעב. "אז הם הכניסו בו עוד חוטים שיתגברו על כך", סיפר מרצ'טי.
מרצ'טי סיפר כי הניסוי החי הראשון בוצע בפארק והסתיים באסון. "הם הוציאו אותו מהוואן בפארק ואז עברה מונית ודרסה אותו", שיחזר איש הביון. מרצ'טי אמר כי הפרוייקט הגיע לעלויות עצומות של כ-14 מיליון דולר ודרש כחמש שנות פיתוח ומחקר. מדען מארכיון הביטחון הלאומי בארה"ב העריך כי סיכוייו של הסוכן המגרגר לשרוד אחרי הניתוחים שבוצעו בו היו נמוכים מלכתחילה.
סיפורו של החתול נחשף יחד עם עוד מאות מסמכים הנחשפים מדי שנה מתוך תיקי הסי.איי.איי לאחר שחלה עליהם התיישנות. המסמך מסכם בציונם לשבח של מפתחי ומפעילי הסוכן במלים: "עבודתם הקנתה לזכותם קרדיט רב והדמיון שהפגינו יכול לשמש כבסיס לפיתוחים עתידיים". האפשרות לפיתוחים עתידיים נוספים מחזקת את משנתו של הסוכן פוקס מולדר: "אל תסמוך על אף אחד".
אפס אפס מיצי עם רשיון לגרגר
4.11.2001 / 13:38