וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ועדת החקירה בפרשת ילדי תימן: התינוקות לא נחטפו

4.11.2001 / 13:22

המסקנות הרשמיות קובעות: לא היתה חטיפה של הממסד, רוב התינוקות שנעלמו מתו; הובאו לקבורה מבלי שהדבר הובא לידיעת הוריהם; גורלם של 56 תינוקות עדיין לא ברור

ועדת החקירה הממלכתית להיעלמם של ילדי תימן פירסמה היום את מסקנותיה וקבעה כי אין בסיס לטענה שתינוקות נחטפו על ידי הממסד. לדברי הוועדה, רוב הילדים שנעלמו מתו והדבר לא דווח להוריהם. התינוקות אף הובאו לקבורה בלי השתתפות הוריהם.

עם זאת, עדיין לא ברור גורלם של 56 תינוקות וייתכן כי הם גדלו במוסדות או נמסרו לאימוץ. הוועדה קבעה שהסוכנות היהודית היא האחראית להיעלמות של הילדים האלו משום שהיתה צריכה לדאוג לקשר בין ההורים לתינוקות. הסוכנות גם לא קבעה גוף מרכזי שידווח להורים על מות התינוקות.

"קול ישראל" מדווח שהוועדה הממלכתית, בראשה עמד השופט בדימוס יעקב קדמי, היא הוועדה השלישית שחקרה את פרשת ילדי תימן. הוועדות בדקו תלונות על היעלמם של 1,053 תינוקות.

שלוש ועדות ב-25 שנה

"הארץ" מוסיף: שורשי פרשת ילדי תימן מצויים בשנותיה הראשונות של המדינה, כאשר מאות ילדי עולים מתימן נעלמו, להוריהם נמסר שילדיהם מתו ונקברו בעילום שם, ומקום קבורתם לא נודע. ההורים, עולים חדשים, לא ראו תעודת פטירה או גופה, ולא השתתפו בהלווית ילדם.

על פי העדויות שהצטברו במהלך השנים, רוב ההיעלמויות אירעו בשנתיים הראשונות לקום המדינה, בתנאי הקליטה הקשים של מחנות האוהלים והמעברות. באותן שנים נאלצו עולים רבים למסור את התינוקות שנולדו למעונות שהוקמו במחנות. תינוקות שחלו נשלחו לעיתים לבתי החולים ללא ידיעת ההורים ולא תמיד נערך רישום מסודר. במשך השנים הצטברו עשרות עדויות של הורים, שבאו לחפש את ילדיהם במעונות היום ובבתי החולים. ברוב המקרים נתקלו ההורים בחומת אטימות קשה, וכעסם רק הלך וגבר. במשך השנים גם התחזקה דעתם כי ילדיהם נחטפו ונמסרו לאימוץ.

בלחצם של ההורים הוקמו במהלך השנים שלוש ועדות חקירה. הראשונה היתה ועדת בהלול-מיניקובסקי, שפעלה באמצע שנות ה-70'. השנייה, ועדת שלגי, בראשות השופט משה שלגי, הגישה את מסקנותיה ב-95', בתום שש שנות עבודה. גם לאחר סיום עבודתה לא נפתרה תעלומת היעלמותם של כ-90 מילדי תימן, מתוך כ-500 תלונות על היעלמות שהגיעו לוועדה ונבדקו על ידה. למרות שהוועדה לא הוסמכה לחקור את היבטיה הפליליים של הפרשה, היא טענה בממצאיה כי "לא נמצא כל קצה חוט המוליך לחשד למעשים פליליים". מסקנות ועדת שלגי נדחו על ידי בני העדה התימנית ונציגי הוועד הציבורי לחקירת היעלמות הילדים.

בינואר 95', בעקבות התגברות הלחץ הציבורי מצד המשפחות וחברי כנסת, החליטה הממשלה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית בפרשה. הוועדה קיבלה ייפוי כוח מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח תיקי אימוץ וקברים ולערוך בדיקות גנטיות.

בין העדים שזומנו לוועדה היה גם יצחק בוסי, נהג אמבולנס, שסיפר כי העביר בלילות עשרות ילדים מהמעברה בעין שמר לבית החולים רמב"ם, ללא רישום, ללא מסמכים וללא מעקב. במהלך עבודת הוועדה, נחשפו עשרות סיפורים על היעלמויות ילדים, ועל הורים המחפשים עדיין את ילדיהם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully