באוניברסיטאות ישבתו, במכללות לומדים

שנת הלימודים האקדמית תיפתח הבוקר (ראשון) כמתוכנן ב-30 המכללות האקדמיות הפרטיות והציבוריות וב"אוניברסיטה הפתוחה". הלומדים באוניברסיטאות יאלצו להמתין להמשך השבוע כדי לדעת האם תיפתח גם שם שנת הלימודים האקדמית במועד. ארגוני הסטודנטים בשיתוף ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) מתכוננים לקיים השבוע פעילויות מחאה, ומבטיחים כי "איש לא יוכל עוד להתעלם מהמשבר במערכת ההשכלה הגבוהה".

בשבוע שעבר הודיע ור"ה כי אם לא יימצא פתרון עד ה-9 בנובמבר, לא רק שימשיכו לשבות, אלא יסגרו את האוניברסיטאות כליל ויפסיקו את המחקר האקדמי.

כ-270 אלף סטודנטים צפויים ללמוד השנה בכלל המוסדות להשכלה גבוהה בישראל. 61% מכלל הסטודנטים בישראל ילמדו במכללות, כ-44% מתוכם במכללות האקדמיות, 12% במכללות להכשרת מורים וכחמישה אחוזים במסלולים אקדמים אחרים, באחריות האוניברסיטאות.

"כהמשך ישיר לשנים האחרונות גם בשנת לימודים זאת, מרבית הסטודנטים לתואר הראשון ילמדו במכללות", אמר לוואלה! חדשות נתנאל איזק, יו"ר ארגון הסטודנטים של המכללות. לדבריו, “התעצמותן האקדמית והאיכותית של המכללות מחייבת את מקבלי ההחלטות להפסיק לנאף בתפוחים ולחלקם לחולים על ידי הפליה בין המכללות לאוניברסיטאות ולהבין כי עתיד ההשכלה במדינת ישראל שייך למכללות".

איזק הוסיף כי "הלוואי שתהיה שנה אקדמית מוצלחת, בה לא יאלצו את ציבור הסטודנטים להיאבק על זכותם הלגיטימית ללמוד בהנאה ולהתפרנס בכבוד. שנה ובה יבינו במשרד האוצר כי מעבר למספרים הכספיים ישנם בני אדם חיים ונושמים."

על פי הערכות המועצה להשכלה גבוהה, מספרם של הלומדים לקראת תואר ראשון במכללות יגדל בשנת הלימודים תשס"ט. אך למרות שהגידול במספר הסטודנטים במכללות יעמוד על כחמישה אחוזים, מספר הסטודנטים בשנת הלימודים הקרובה יגדל ב-2.1% בלבד. כלומר, המשך ירידה במספר הסטודנטים המצטרפים מדי שנה לאקדמיה.

"מתחילת שנות ה-90 חל שינוי ומפנה משמעותיים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל", הסבירו במועצה להשכלה הגבוהה (מל"ג), "מספר הסטודנטים לכלל התארים גדל בקצב מהיר מאוד מ-76 אלף סטודנטים בתש"ן (1989-1990) ל-166 אלף בתש"ס (1999-2000) וליותר מ-200 אלף בתשס"ח". לדברי גורמים במל"ג, עיקר הגידול התרחש בשנות ה-90 בהן הגיע קצב הגידול ל-8.1% בממוצע לשנה. אך מתחילת שנות ה-2000 נכנסה המערכת להאטה משמעותית בשל הקיצוצים התקציביים, ובשנים תש"ס – תשס"ח הואט קצב הגידול השנתי ל-3.6% בממוצע.

עוד מציינים במל"ג כי "אחוז הסטודנטים הערבים מבין הלומדים לקראת תואר ראשון עדיין נמוך מאוד אך נמצא במגמת עלייה ברורה". בתשס"ז עמד שיעור זה על 11% מהלומדים לתואר ראשון לעומת 7% בתשנ"ו. הגידול בהשתתפותה של האוכלוסייה הערבית נבע בין היתר מפתיחתן של המכללות באזורי הפריפריה אשר הגבירו את נגישותה של האוכלוסייה הערבית להשכלה הגבוהה.

בתחילת שנות ה-90 היוו הנשים הערביות כ-40% בלבד מבין הסטודנטים הערבים שלמדו לקראת תואר ראשון באוניברסיטאות, אך בתשס"ו כבר הגיע חלקן לכ-60% מהם. "התפתחות חשובה זו קשורה אף היא ללימודים במכללות שאפשרו לסטודנטיות הערביות ללמוד בקרבת מקום מגוריהן מבלי להתרחק מהמסגרות המשפחתיות והחברתיות שלהן".