תזכירו לי מה זה?
בן הוא נער שונה: הוא מתקשה להשתלב בחברה, שקט, חי בתוך עולם משלו ומעביר כל דקה פנויה מול המחשב. למעשה, הדרך היחידה שלו להתנהל היא לדמיין מה הגיבור שלו מהמשחק עושה ולחקות אותו, מה שגורר מבול של הקנטות והשפלות משאר הילדים בבית הספר. אבל ב"בן X" יש גם סיפור אהבה. סקרליט, הבחורה מולה בן משחק כל יום, מעודדת אותו להיות חזק, לצאת מהקליפה האטומה שלו, ולהיות החברה'מן שהוא נולד להיות. הסרט מבוסס על פי ספרו של ניק בלתאזר, שכתב אותו אחרי ששמע על מקרה של נער אוטיסט שהתאבד אחרי שמאס בהתעללות של חבריו ללימודים.
התוספת שתופסת
אין תוספות. אין כלום. יש גם מחסור בתחום הכתוביות. אם אתה דובר עברית הרווחת אבל דוברי שפות אחרות המבקרים או גרים בארץ יצטרכו ללמוד עברית או הולנדית.
אז להזמין פיצה?
כן, לגמרי. למרות שזה נשמע לכאורה כמו סרט רגשני ועצוב, בלתאזר נותן זווית ראייה נייטרלית לגמרי של האירועים, וחוסך לנו את כל הקיטש שבדרך כלל מתלווה לסרטי "ביקורת חברתיתאהבהתכבדו את הזולת" רגשניים. מאוד ממולץ.