המושג 'עירוניות מתחדשת' כבר לא נשמע כמו קללה גסה בישראל של 2008. מה שהתחיל בשנת 1993 בארה"ב עם הקונגרס לניו-אורבניזם (CNU), התגלגל אחרי כעשור לאירופה בדמות המועצה לאורבניזם אירופי (C.E.U.) נחת בישראל עם עמותת 'מרחב', שהוקמה לפני ארבע שנים המונה כיום כ- 500 חברים. ביניהם אדריכלים, אדריכלי נוף, מתכנני ערים, כלכלנים, עו"ד, יזמים, פעילי סביבה ועוד. המשותף לניו-אורבניזם (מעתה: עירוניות מתחדשת) בעולם הוא קידום פיתוח אנושי, הרמוני ובר-קיימא של הסביבה הבנויה. ואם להשתמש במילים אחרות, התנועה מקדמת פיתוח עירוני במקום התרחבות בזבזנית של שטחים, מקדמת תהליכי תכנון דמוקרטיים ומקדמת תכנון שמעודד הליכה ברגל ושימוש בתחבורה ציבורית על חשבון השימוש במכונית הפרטית.
הכלי המרכזי בו משתמשים ב'מרחב' הוא השאררט (מצרפתית: Charrette). זהו כלי תכנוני המשתף את כל בעלי העניין והמתכננים הרלוונטיים על מנת לפתור בעיה תכנונית כלשהי. לאחר מלחמת לבנון השנייה החליטו ב'מרחב' לעלות צפונה ולעזור בשיקום מרכז העיר של קריית שמונה. שיאו של התהליך היה קיום השאררט הראשון, שאיגד יחד תושבים, יזמים, בעלי קרקעות, מתכננים, רשויות השלטון ועוד. גליה רינג, רכזת העמותה, מעדכנת אותנו שבדצמבר יתקיים שאררט נוסף, מצומצם יותר, ובו פרויקטים שסומנו מהשאררט הראשון. "הכוונה היא ליצור תכניות לעבודה. במקביל אנחנו עושים עבודה עם ועד בעלי העסקים, שהוקם במרכז בקריית שמונה. אנחנו מתכננים לעשות איתם איזשהו אירוע מקדים לשאררט", מוסיפה רינג.
בקריית שמונה 'מרחב' הייתה שותפה להקמת ועד בעלי העסקים, וכרגע הם עובדים על תכנית שתשפר את מתחם הכיכרות במרכז העיר משני היבטים: הגישה הבעייתית למתחם והמצב הפיזי הירוד של הכיכרות עצמן הן פשוט לא נראות טוב.
תהליך דומה של שאררט התקיים גם בוואדי ניסנס בחיפה. דוגמאות לתוצרים שלו הם: פרויקט אמץ עץ. עיריית חיפה השקיעה בעצים שיישתלו בשכונה, ובתמורה כל עץ אומץ על ידי משפחה ומטופל על ידה. פיתוח ריהוט רחוב ייחודי לציר הוואדי ההיסטורי ופיתוח מסלולי טיול לאורך השכונה. גולת הכותרת של הפרויקט בוואדי ניסנס הוא תכנון של 'מרחב' על שני מגרשים צמודים במרכז השכונה, שנמצאים בבעלות מנהל מקרקעי ישראל וחברת שיקמונה (חברה ממשלתית) ובהם הם מציעים לבנות מרכז קהילתי/מתנ"ס שישולב עם מסחר, מגורים וחניות לרכבים. עכשיו מנסים ב'מרחב' לגרום למימוש תוצרי התהליך שנעשה.
מה היתרון של תהליך השאררט?
"יש כוח בתהליך עצמו, שהוא יוצר המון מוטיבציה לעשייה. אנשים מרגישים פתאום שהם יכולים להשפיע על המקום שהם חיים בצורה מאוד ישירה".
מדוע 'מרחב' לא פונה לקהל רחב יותר?
"העמותה צעירה, ובגלל שהיא מתעסקת בנושא שהפן המקצועי בו הוא מאוד חזק. המעגלים הראשונים ש'מרחב' החליטה להתמקד בהם הם המקצועיים יותר והמעגלים שיש להם השפעה על קבלת ההחלטות. בוודאי שיש ערך בפנייה לקהל יותר רחב. זה עניין של הקצאת משאבים, אבל כרגע אנחנו מתמקדים במעגלים המקצועיים".
אתם מזהים שינוי מאז שהתחלתם לפעול?
"יש שינוי בשיח המקומי. מרחב ציבורי וצפיפות עירונית זה משהו שלא היו מדברים עליו. צפיפות נחשבה מילה גסה. 'צפיפות זה רע, זה לא טוב'. זה ממש לא נכון, זה יכול להיות נפלא וצריך לדעת איך עושים את זה. אני חושבת שזה עניין של הנחלת כלים ושינוי איטי של האופן שהדברים מתגלגלים. אני באמת חושבת שיש הרבה יותר פתיחות לנושא".
לצד 'מרחב' פועלות בישראל עוד עמותות קטנות ובלוגרים שמקדמים את העירוניות המתחדשת. הבלוגרים מבקרים, מעוררים דיונים ומקדמים פעילויות שנעשות על מנת להגביר את המודעות לנושא. דוגמא לקבוצה נוספת שפועלת בתחום היא קבוצת 'אורבניקה'. קבוצה צעירה וקטנה הפועלת בת"א וכוללת גרעין של כ- 10 אנשים. ב'אורבניקה' מכירים את 'מרחב' ובכל זאת החליטו להתאגד בנפרד. "הרגשנו שאנחנו לא ממש משתייכים ל'מרחב'. אנחנו פועלים הרבה יותר עם התושבים ומשם שואפים לעלות למעלה. עם זאת, אנחנו ממש לא שוללים שיתופי פעולה", אומרת הגר ספירו, ממקימי 'אורבניקה'. בימים אלה ממש הם עסוקים בהקמת גינה קהילתית בשכונת נווה עופר בת"א ובמאמצים לקיום דיון ציבורי פורה בדבר התכנונים העתידיים של כיכר המדינה. "הציבור צריך להיות שותף להחלטות שמשפיעות על מה שקורה סביבו. אנחנו גם משתתפים בישיבות מועצה בנושא, יוצרים קשר עם תושבים ומעודדים אותם להיות שותפים למה שקורה", מוסיפה ספירו. מסכימים או לא מסכימים לעקרונות העירוניות המתחדשת, יש כאן קריאה רחבה למעורבות חברתית של תושבים, לקום ולהיות אחראים לגבי מה שקורה סביבם.