פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כאשר השווקים סוערים, העניים שוקעים

      היום פורסם כי כל ישראלי רביעי מוגדר כעני, אולם קשה להאמין שהעשירים יגדילו את תרומותיהם לעמותות כאשר הבורסות מתמוטטות

      המפולת והבהלה בשווקים העולמיים הסיחה את דעתנו מעמותות הסיוע והנזקקים, שכידוע אינם מעורבים בטלטלת המניות, אך ניזוקים ממנה באופן ישיר. הנזק, למי שאינו עושה את הקשר, מתבטא בחוסר נכונות מצד בעלי ההון להפנות משאבים לטובת סיוע בזמן שהם עצמם סופגים הפסדים מירידת ערך השקעותיהם. אין זה אלא טבעי שמשקיע המצוי בתקופת זעזוע בשווקים יתקשה למצוא זמן לעסוק בצרכי ציבור שנזקק לעזרה.

      ממש היום (רביעי) התפרסם דו"ח העוני הבינלאומי המצביע על כך שכל ישראלי רביעי מוגדר כעני. ליתר דיוק, שיעור העוני בישראל הוא יותר מכפול משיעור העוני בגוש המדינות התעשייתיות (OECD) בו חברות 30 מדינות. הסיוע מהממשלה מוגבל מלכתחילה כאשר נקבעים תקציב המדינה ותקציב משרד הרווחה. ובזמנים של סערה פיננסית, עסוקים קברניטי המשק ואנשי השלטון בהרגעת הציבור ובכינוסי חירום להפגת המתח בקרב המשקיעים והתעשיינים. לקברניטים ולמשקיעים אין זמן להקדיש לנזקקים, בעוד שלעמותות הסיוע נוצר חור תקציבי שעמו קשה – ולעיתים, אי אפשר – לתפקד.

      תרבות כן, ענייים לא

      תרבות הנדבנות הישראלית מפותחת ככל שהיא נוגעת למוזיאונים ומפעלי תרבות. לאחרונה, למשל, חגגה תל אביב את הביאנלה המקומית לאמנות Art TLV 2008 בשני אתרים מרכזיים, בית מאני (בנק לאומי) וביתן הלנה רובינשטיין (מוזיאון ת"א), ובמקומות נוספים בעיר. מדובר באירוע תרבותי חשוב, מעניין ומהנה. נותני החסות לאירוע רבים ומכובדים. כמעט כל גורם נחשב במשק הישראלי תמך וטוב שכך.

      יחד עם זאת, אותם גופים - חלקם מהמגזר הפיננסי - מצאו בעבר משאבים לתרום לרווחת הפרט במישרין או באמצעות עמותות המגזר השלישי. כיום, מטבע הדברים, זמנם מוקדש להשפעות הסערה הפיננסית ופחות לסיוע לנזקקים. למען התרבות עוד מוצאים מעט זמן פנוי ומשאבים גם עכשיו, אבל למימון מזון לעניים וגלמודים – ספק אם ימצאו זמן וכספים.

      כמובן אין להחיל את העניין על הכלל. יש גופים מסייעים שמחלקים את תקציבי הסיוע שלהם לאורך כל השנה, באופן קבוע ולא רק בחג כזה או אחר. יחד עם זאת, יש לצערנו גורמים שבעת סערה כלכלית מצמצמים בסיוע, באומרם "זו תרומה ואיש לא יכתיב לי כמה ומתי לתרום". יתכן שמדובר בעסקים שניזוקו מסערת השווקים באופן ישיר ובמסגרת מאמציהם להתארגן מחדש נאלצו להשאיר את הסיוע לעמותות בקרן זווית. תופעה זו מוכרת אצל נדבנים רבים לפעילויות רווחה בישראל ואט אט אנו מקבלים דיווחים בנושא.

      סערה כלכלית פוגעת יותר בחלשים שבינינו. הונם של העשירים אף הוא נפגע, אך הוא עדיין נותר ברמה שמאפשרת חיים איכותיים. החלשים אינם מקבלים סיוע ולעיתים נדחים בגלל הסערה הכלכלית ומתקשים להתמודד נוכח המציאות. פעם הסברנו להם שהדולר החלש פוגע בהכנסות העמותות ובסיוע, אחר כך אמרנו שהממשלה לא מספיק מסייעת, ועכשיו אנו מסבירים להם שהסערה הכלכלית פוגעת גם בהם ולא רק בבעלי ההון. שפע הסברים, מעט סיוע.

      דווקא כיום ראוי וצריך לסייע יותר לחלשים ולהקצות משאבים למגזר השלישי ולעמותות. הם זקוקים ליד רחבה ותומכת כשהסערה בעולם הפיננסית שורקת ומפחידה.

      * הכותב הוא מרצה במרכז ללימודים אקדמיים