פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      הגליל עליון

      ירון שוורץ לקח מקל ותרמיל ויצא למסע בעקבות מרכזים רוחניים בגליל. תחנה ראשונה: בית "מרחב-יה" בראש פינה של אוהד אזרחי

      אם התגלגלתם לאחד מהפסטיבלים הרוחניים של עונת החגים, בוודאי השתתפתם בקבלת שבת שנערכה על הבמה המרכזית. אם אתם מצעירי השבט, הדבר יכול להיתפש בעיניכם כטריוויאלי, אך אם אתם מדור הותיקים, קרוב לוודאי שזכור לכם, כי רק לפני עשר שנים, כשנערכה קבלת שבת בפסטיבל שנטיפי הראשון היא נעשתה בצד, כמעט בחשאי, מכיוון שאז, בתקופה הקדומה של הניו-אייג' הישראלי, לא היה קל לומר בנשימה אחת את המילה יהדות, יחד עם צירופי מילים כמו יוגה, זן ומדיטציה.

      מי שטוען לחלק מהאחריות על החיבור המופלא הזה, הוא אוהד אזרחי, שהיה ראש קהילת "המקום" במצוקי דרגות וכיום מנהל את מרכז "מרחב-יה" בראש פינה.

      אוהד אזרחי, כבר חצה בעברו גבולות רוחניים רבים. הוא התחיל בגיל 15 בלימודי בודהיזם, כעבור שלוש שנים חזר בתשובה ובגיל 21 הפך לינוקא של ישיבת המקובלים בירושלים תחת חסותו של האדמו"ר מבלעז. אזרחי שימש כרב ואף לימד קבלה בישיבות אורתודוקסיות, ומשם בניגוד למקובל התגלגל לאקדמיה. בשנת 2000 נסע להרצות כעמית-מחקר באוניברסיטת אורגון, ובדרך הספיק לעזוב את העולם האורתודוקסי ולקבל הסמכה חדשה כרבי - הפעם מטעם התנועה ליהדות מתחדשת.

      כשחזר מאמריקה הקים את קהילת "המקום" באכסניית מצוקי דרגות שבמדבר יהודה. "הצענו שם לימודי יהדות מתחדשת", מספר אזרחי, "עסקנו אז בדברים שנחשבו בלתי מקובלים לחלוטין, כמו שילוב של שירה, מוזיקה וריקוד ספונטני יחד עם תפילה שלא מהסידור ודברי תורה חסידיים על התפתחות האדם. זה היה מעין בית ספר ומעבדה אנושית, קראנו לזה 'ישיבה-אשראם', וכולנו למדנו שם איך אפשר ליצור יהדות עמוקה שאינה מחויבת להלכה, אלא כזו שמחפשת משהו אותנטי, עכשווי".

      סיפורי רבי נחמן מברסלב

      בקהילת "המקום" היו חברים יותר מ-600 איש שביקרו באופן קבוע בסמינרים, שבתות וחגים, ובנוסף להם 3,000 איש לפחות זכו לבקר בפעילויות שארגנו חברי הקהילה. אחד החידושים הרוחניים העיקריים שנוצרו בקהילה היה "מעגלי ההקשבה".

      תחום נוסף שחברי הקהילה התמחו בו היה לווי רוחני לחולים סופניים. אוהד מסביר: "כשאדם גוסס הוא מקבל עזרה של רופא או עבודת סוציאלית, אבל אין מי שילווה אותו ויתמוך בו כשהוא עוסק בשאלות הגדולות: משמעות החיים, אהבה, האם חייתי את חיי ומהו המוות? הקבוצות שפיתחנו למדו להציע לחולים דו-שיח ייחודי שכזה". בנוסף, באותם ימים שקד אוהד על פרויקט אישי שזכה להצלחה רבה, יצירת חפיסת קלפים המבוססת על סיפורי האגדות הקבליים והמסתוריים של רבי נחמן מברסלב.

      בשנת 2005 החליטו בקיבוץ מצפה שלם לנצל את תנופת המבקרים במצוקי דרגות ואישרו ליזמים בעלי ממון לקחת את המקום ולפתחו. הדבר השתלב עם הכרה שגמלה בלבו של אוהד, שהגיע הזמן לפרק את הניסוי של קהילת "המקום". הקהילה התפזרה, אך נמצאת עדיין בקשר הדוק ומתכננת כיום את השלב הבא. אוהד התחתן בשנית ולאחר שהייה קצרה בתל אביב, הוא וזוגתו דון עברו למרכז החדש בראש פינה.

      "היינו בדיוק תשעה חודשים בתל אביב", מספר אוהד "מעין תקופת התעברות שכזו ואז התקשרו חברים והציעו שניקח מקום יפה בראש פינה שצופה על הכינרת. הבנו שזה נכון עבורנו, שעלינו להמשיך בפעילות, עברנו צפונה ומיד אחר כך התחילה מלחמת לבנון השנייה".

      אחרי המלחמה, החליטו אוהד ודון לשנות את הקונספט: במקום קהילה קבועה, הם החליטו לכנות את הבית בשם "בית מרחב-יה" ויצרו בו חלל שמתאים לאירוח סדנאות סוף שבוע, שכולל חדר סדנאות גדול, חדרי לינה ואירוח, "הסדנאות אצלנו מאוד אישיות, סדנאות טנטרה, זוגיות, טקסים שמאנים וסדנאות עומק בחגים. לכן חשוב היה לנו ליצור מרחב שייתן למשתתפים תחושה של חיי משפחה, גרים באותו מקום, אוכלים ומתרגלים יחדיו".

      המלחמה בין המינים

      כיום, אוהד ודון מלמדים יחד טכניקות לעבודה רוחנית זוגית, אותה הם מכנים KabaLove – תורת האהבה של הקבלה. לדון, שעלתה מניו יורק, יש ניסיון עשיר בסדנאות מודעות לנשים ואוהד מביא את קריאתו הייחודית לארוטיקה הנסתרת שבתורת הקבלה.

      "מזה 22 שנה שאני מלמד קבלה ומתחילת הדרך התעניינתי בחקר הארוס בקדושה ובעיקר ב'כרובים', שהיו סמל מרכזי במקדש בירושלים. כך הבנתי את דמויות האור והצל של העקרון הזכרי והנקבי. כולנו סובלים מכך, יש בנו יסוד של אור, אבל גם חלק נכבד מאישיותינו שרוי באפלה, מוצנע בבושה, רווי רגשות אשם ואף נגוע באלימות פנימית. המלחמה הפנימית הבלתי פתורה מתגלגלת למלחמה בין המינים, שנובעת בסך הכל מבורות עמוקה ומחוסר הבנה של המנגנונים השונים בנפש הגברית ובנפש הנשית. להרבה מאוד גברים יש בעיה עם הגבריות שלהם. הם מזהים שכל מה שמפותח יש בו יסוד נשי חזק, אם זו התבוננות פנימה, חיבור לרגשות, הכרה של עצמך, קשב, אי שיפוטיות ועוד. אבל אין להם מושג מהי הברכה של הגבריות. האם יש מתנה רוחנית לגבריות להציע, או שגברים זה מין בבונים שכדי להתפתח רוחנית צריכים לספוג תכונות נשיות לתוכם?

      מנגד, הנשים מפנימות תכונות גבריות, כדי להסתדר בחברה ובעסקים, אך לומדות להתנכר לנשיותן. רבות מהן מתגעגעות לנשיות אמיתית, אבל מתביישות להיות כאלו. במקום זה הן מאמצות תכונות גבריות-אסרטיביות כדי להפוך לקרייריסטיות, אבל כשהן ניגשות לאהבה, לזוגיות עם אותה אנרגיה גברית, הן פשוט נכשלות. וכך יוצא שיש לנו חברה שבה גברים שאינם יודעים גבריות מפותחת מתגעגעים לקבל יותר נשיות מנשותיהם, ונשים שאינן יודעות נשיות מפותחת מהי מתגעגעות ליותר גבריות מהגברים שלצידם. כולם מתגעגעים למשהו שנמצא פה, בתוכנו, אך איננו נגיש".

      ההתמקדות בפירוש הרוחניות הזוגית הביא לשטף של יצירה מצד אוהד. הוא פתח הוצאת ספרים בשם "דופן", כתב ספר בשם "מי מפחד מלילית?" ואף תרגם והוציא לאור שני ספרים נוספים של המורה הנודע דייויד דיידה, מי שנחשב בעולם לבעל בשורה אמיתית בתחום של מיניות וזוגיות רוחנית. בנוסף, אוהד ממשיך בתפקידו כרבי מחתן זוגות, מנחה קבוצות גברים ושיא עבודתו היא הסדנה שהוא מעביר יחד עם זוגתו דון "בסוד הכרובים", הסוד של הארוטיקה המקודשת.

      "המימד של קדושה בעינינו הוא עבודת עומק, פתיחת הלב למימד אלוהי בתוך מערכת זוגית שמחברת בין רום השמיים ותהומות הארץ. אנחנו לא מתביישים גם לגעת אם צריך במקומות הכי מיניים או הכי רוחניים של האדם. גם המיניות וגם רגשות האהבה הם עוצמות אדירות, כמו רוח חזקה, אבל אם אתה לא יודע להשיט את המפרשית שלך, סביר להניח שתטבע. מאידך - אם תדע לתפוס את הרוח, שום דבר לא יעמוד בפניך".