פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      נבחנת תוכנית מגירה להתמודדות עם מחנק אשראי

      התוכנית כוללת: מתן ערבויות מדינה, דחיית תשלומי מסים לעסקים קטנים, ואפילו הזרמות הון. רגולטור בכיר: "כשיידרש - נלחץ על הכפתור"

      מחנק אשראי במערכת הבנקאות, בעיית נזילות בשוק אגרות החוב הקונצרניות, ותשואות שליליות וגרועות בקופות הגמל שיחייבו גיבוש תוכנית להבטחת תשואה - אלה הם שלושת גורמי הסיכון העיקריים שעימם תתמודד המערכת הפיננסית בשנתיים הקרובות.

      גורמים אלה, שחלקם נגזרים מהמשבר הפיננסי העולמי, מייצרים לשלושת הרגולטורים המופקדים על המערכת הפיננסית, המפקח על הבנקים, הממונה על שוק ההון והביטוח, ויו"ר רשות ני"ע, סדר יום לחוץ במיוחד בחודש האחרון. סדר יום זה כולל פגישות יומיות של צוותי עבודה שמגבשים פתרונות ותוכניות מגירה לקראת החרפה אפשרית של המשבר בישראל.

      כיצד נוצר מחנק אשראי

      בנוגע למחנק האשראי, יש הסכמה בין הרגולטורים כי זהו תרחיש סביר ביותר על רקע כמה התפתחויות:

      - דרישה של המפקח על הבנקים מהבנקים להגדיל את יחס הלימות ההון (היחס בין ההון של הבנק לנכסי הסיכון שלו) ל-12% עד סוף 2009. כיום המערכת מצויה בשיעור הלימות הון נמוך יותר של 11.6% וכדי להגיע ל-12% הם צריכים או להגדיל את ההון, או להקטין את האשראי ללקוחות. הבנקים יכולים לגייס הון בדרכים שונות כדי לשפר את היחס הזה, אבל אז זה הופך אותם גם לצרכני מקורות מימון שאליהם נזקקים העסקים.


      - גידול בהפרשות לחובות מסופקים במערכת הבנקאות בעקבות ההאטה הכלכלית, החשיפה להפסדים בחו"ל ועליית הדולר. שליש מנכסי הסיכון של הבנקים הוא צמוד דולר והתחזקותו תגרום להגדלת החשיפה בתיק האשראי הדולרי.

      - לקוחות מקומיים שהתממנו בבנקים בחו"ל יתקשו לחדש הלוואות וקווי אשראי שם בגלל מחנק האשראי העולמי והסתבכות של בנקים בחו"ל. זה יגרום להם לבקש ממערכת הבנקאות המקומית הלוואות - ולהגברת הלחץ עליהם.

      - פרעונות של אג"ח קונצרניות. בשנים האחרונות התפתח שוק אשראי חוץ בנקאי באמצעות הנפקת אגרות חוב של חברות עסקיות לגופים מוסדיים. היקף האשראי החוץ בנקאי הוא 350 מיליארד שקל. בשלב זה היקף הפרעונות הוא נמוך יחסית ואמור להסתכם השנה ב-6 מיליארד שקל. ב-2009 הוא יוכפל ויגיע ל-12 מיליארד שקל, ואילו בשנת 2010 הוא יגיע לשיא של 60 מיליארד שקל. שוק ההון מיובש בשלב זה ויש חשש שחלק ניכר מהחברות ינסו למחזר את החוב בבנקים, בהעדר אלטרנטיבה בשוק ההון.

      ברשות ני"ע, באוצר ובבנק ישראל חוששים מאוד מגל של קריסות חברות שיביא את החברות הללו לפיתחם של הבנקים וייאלץ גם אותם לבצע הפרשות לחובות מסופקים. אחד החששות הוא שגופים מוסדיים אינם בקיאים בניהול חברות במשבר, ופעילותו של כל גוף מוסדי בנפרד לא תאפשר להגיע לפתרון שימזער את הנזק. הרגולטורים מנסים לגבש פתרון שיאפשר לגופים המוסדיים להתלכד בטיפול בחובות של חברות שלא יצליחו לפרוע את חובן ולשלם לבעלי האג"ח.

      - מגבלת אשראי ענפית. הבנקים מנועים מלהגדיל את האשראי כאשר היקף האשראי שלהם לענף מסוים עולה על 20%. האפשרות היחידה להמשיך ולממן בענף שהגיע למגבלה, היא אם הבנק מבצע הפרשות לחובות מסופקים, וזוהי אפשרות בעלת סבירות נמוכה בסיטואציית השוק הנוכחי. הבעיה חריפה בעיקר בתחום הנדל"ן שבו שני הבנקים קרובים מאוד למגבלה.

      התערבות ממשלתית עמוקה

      חיבור הגורמים הללו יחד, מעלה חששת אצל הרגולטורים מפני מחנק אשראי, בעיית נזילות שתתעורר עקב התשואות בקופות הגמל ולחצים להבטחת תשואה לעמיתים, או לפחות לעמיתים שקרובים לגיל פרישה וספגו הפסדים כבדים בעקבות המפולת בשוק המניות ובשוק האג"ח. מתוך 150 מיליארד שקל שמופקדים בקופות הגמל, ההערכות הן שסכום של 30 מיליארד שקל שייך לעמיתים בגילאי 60 ומעלה, משמע, צפוי לשמש אותם בשנים הקרובות.

      בשלב זה נבחנים מספר פתרונות ותוכניות מגירה שיופעלו בעת הצורך, ומבוססים על התערבות ממשלתית עמוקה. הפתרונות כוללים מתן ערבויות מדינה, דחיית תשלומי מסים לעסקים קטנים, ואפילו הזרמות הון ישירות שיגדילו את הנזילות במערכת ויצמצמו את מחנק האשראי שצפוי להתפתח.

      ברשות ני"ע, באוצר ובבנק ישראל סבורים כי חלק מהירידות החדות בשוק ההון נובע מהתאמת מחירים למה שקורה בשווקים הבינלאומיים ולמה שעלול לקרות בשוק הריאלי, אך חלק מהירידות מקורן בפאניקה, ועקב כך יש צורך במעורבות ממשלתית שתמזער נזקים לכלכלה.

      הצוותים מעודדים ממספר נתוני יסוד של מערכת הבנקאות הישראלית ובכלל זה יחס הלימות ההון הגבוה, והמשקל הנמוך של שוק המשכנתאות מהתמ"ג בישראל העומד על 25% לעומת שיעור של 75% מהתמ"ג בארה"ב.

      גורם רגולטורי בכיר אמר היום כי: "הכל מוכן. הצוותים הכינו המלצות לנגיד בנק ישראל סטנלי פישר שמנהל את המשבר הזה. כרגע אין צורך להפעיל את הכלים, אבל ברגע שנידרש, כל מה שצריך זה ללחוץ על הכפתור".