קולין פאוול הודיע על תמיכה בברק אובמה

(צילום: רויטרס, עריכת וידאו: ארנון מעוז)

קולין פאוול, מזכיר המדינה של ארה"ב לשעבר מטעם ממשל בוש, הודיע היום (ראשון) כי בכוונתו להצביע עבור המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארה"ב ברק אובמה. לדבריו, הוא החליט לבחור באובמה בשל "יכולתו לעורר השראה" ובשל "אופיו של הקמפיין שלו".

פאוול הוסיף כי "אובמה יהיה נשיא יוצא מן הכלל". לדבריו, הוא לא מחפש ג'וב תחת ממשל אובמה. עם זאת, הוא הוסיף כי "אם הנשיא מבקש ממך לעשות משהו, עליך לשקול זאת".

"יש לו גם סטייל וגם תוכן. הוא דמות המסוגלת לחולל שינוי", אמר פאוול בראיון לתכנית "פגוש את העיתונות" המשודרת ברשת NBC. הוא הוסיף כי "אובמה הפגין יציבות וחוזק אינלקטואלי. יש לו דרך ברורה לעשות עסקים שייטיבו איתנו".

פאוול, רפובליקני ומפקד צבא ארה"ב לשעבר, שימש כמזכיר המדינה של ממשל בוש בין השנים 2001 עד 2005. הוא נחשב בעבר כמועמד אפשרי לנשיאות ארה"ב בעצמו. הוא טען בראיון כי הוא מטיל ספק בשיקול הדעת של מקיין, בשל בחירתו בשרה פיילין לסגניתו: "היא אישה יוצאת דופן ויש להעריץ אותה על כך, אך אני לא מאמין שהיא מוכנה לכהן כנשיאת ארה"ב".

הוא הוסיף כי הוא התאכזב גם מהטקטיקות של הקמפיין של מקיין, בהם למשל העלאת קשריו של אובמה עם פעיל השמאל הקיצוני ביל איירס, האחראי לשורה של פיגועים בוושינגטון בשנות ה-60. לטענתו, שוררת אי ודאות לגבי דרכי הטיפול של מקיין במשבר הכלכלי.

מקיין הודיע בתגובה כי החלטתו של פאוול לא הפתיעה אותו והוסיף כי הוא זוכה לתמיכת ארבעה מזכירי מדינה לשעבר.

פאוול נחשב לבעל דעות לא אופייניות לממשל בוש, בעיקר בכל הקשור למלחמה בעירק. עמדותיו הפכו אותו לאחת הדמויות האהודות בממשל בקרב הקהילה הבינלאומית ובקרב האמריקאים.

פאוול דחק בממשל לא למהר לצאת למלחמה בעירק, בניגוד לעמדת חבריו לקבינט, סגן הנשיא דיק צ'ייני ושר ההגנה דונאלד רמספלד. הוא דרש להמתין לבדיקת פקחי הנשק של האו"ם.

פאוול נולד בשנת 1937 בברונקס שבניו יורק. בתור חייל צעיר הוא שירת בוייטנאם וכבר אז סומן כבעל פוטציאל לקריירה צבאית. הוא הוביל את צבא הקואליציה, בצוותא עם הגנרל נורמן שוורצקופף, לניצחון בעירק בשנת 1991, תחת שלטונו של בוש האב. הוא הפך בעקבות המלחמה לגיבור לאומי בארה"ב. בהמשך הוא הפך ליור המטות המשולבים, הדרגה הצבאית הגבוהה ביותר.

בשנת 2001 הוא הפך לשחור בתפקיד רם הדרג ביותר בהיסטוריה של ארה"ב. הוא הכחיש כי פרש מתפקידו בשל חילוקי הדעות בנושא המלחמה, אך במהלך כהונתו השניה של בוש, הוא הפך לאחד ממבקריו החריפים.