ספרו החדש של אהרון מגד, "זבובים" הוא רומן שמתרחש בתל אביב של שנות שלהי שנות השישים, אי שם בעידן הלירות, אבל עוסק בחשש המלווה אותנו בימים אלו ממש- ההתחממות הגולבאלית. גיבור העלילה, חזי חזיז, הוא מאין אנדרדוג קצת תמהוני, ילד פלא בן 26, מחוסר עבודה, יתום מהורים, שאת כל חוכמתו מנתב לחקר הזבובים, בשאיפה להצליח להפיק מהם אנרגיה.
למרות שאין לו כסף, אין לו גם בושה לסרב להצעות עבודה בטענה שהוא עובד ב"לחשוב", כאמור, על דרך יעילה וחסכונית להפיק אנרגיה ממשק הכנפיים של זבובים. ערב אחד, כששכב במיטתו וקרא ספר, (והיה מוטרד מאפקט החממה) הוא שמע זמזום דק וחדגוני מעליו, הוא ראה זבוב, גדול מן הרגיל, עף מצד אחד של החדר אל צידו האחר, נחבט בקיר אחד וחוזר אל הקיר שממול, מזמזם וטס כמו מסומם. "ואז חשבתי", מספר חזי לחברו "הזבוב הזה מפיק אנרגיה כשהוא מפרפר בכנפיו בהתעופפות הנמרצת והמתמשכת הזאת ומערבל את האוויר כמו מדחף של מסוק, או כמו כנפיים של טחנת רוח, אנרגיה שמתבזבזת בעצם, כי אין בה שום שימוש. כמות האנרגיה שמפיק זבוב אחד היא מזערית, כמובן, אפס פסיק אפס בחזקת איקס של ארג, אבל נניח שאנחנו כולאים מליון זבובים בתוך תא זכוכית סגור עם נקבים אחדים לאוורור, וכולם מתעופפים שם כמשוגעים, כי הם בהולים לצאת לחופשי, במקרה זה נוצרת כמות של אנרגיה שניתן לנצלה לשימוש, לא?" (עמוד 58)
נושא המחקר של חזי, שהוא לא שגרתי בפני עצמו, מושך איליו מתעניינים לא שגרתיים, וכך העלילה עצמה מלווה בדמויות לא קונבנציונליות, כמו דודה עשירה וקמצנית, משוררת פריקית ורגישה, צייר רודף שמלות ורעיונות (שמנצל את העובדה שהדודה הקמצנית מאוהבת בו וחולב ממנה כספים) או זקן שמתמחה בספרים עתיקים.
בין העלילות השונות של כול אחת מהדמויות, בולטים הניסיונות של חזי לתפוס זבובים בהמוניהם, (ואת זה אפילו קרטה קיד בקושי הצליח) לכתוב תזה על זבובים, לנסות להשיג משהו לאכול (אפילו משהו שמושך זבובים) ואולי אפילו על הדרך, למצוא אהבה.
אם בין כל הסיפורים הרומאנטיים הבנלים (שכבודם במקומם) או המותחנים הסוחפים, אתם מחפשים ספר קצת אחר, סיפור אנושי עם המון הומור, וכמובן נושא ברומו של עולם מתחמם, את הזבוב הזה, אל תגרשו...
זבובים - אהרון מגד הוצאת אחוזת בית