פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      זה רק נראה נקי

      בבית קצת חול זה לכלוך, אבל חומרים רעילים תורמים לניקיון. אורנה סוסק פשוט לא מבינה

      הנה אנחנו, עם הסמרטוט, החולצה עם כתמי האקונומיקה, המרץ הפתאומי, הזעה על המצח וכל השאר, מגויסים בחדווה להכנת הבית לשבת. מעניין איך יפרש אורח מן החלל החיצון את התנהגותנו המוזרה. הנה אנחנו מטאטאים מן הרצפה את החול שהגיע עם הילד מהגן ומאבקים מן הרהיטים את האבק שהגיע מן המדבר. "אהה!" חושב לעצמו האורח הירקרק, "הבנתי, בים מותר שיהיה חול, אבל לא בתוך הבית. במדבר מותר שיהיה אבק, אבל לא על הרהיטים".

      ניקיון הבית הוא למעשה פעולה של מיון. בדומה לחפצים שאנחנו מניחים במקומם הקבוע, כך אנחנו קובעים תחום מסוים, רצפת ביתנו לדוגמא, שעליו עפר ואבק מקבלים את ההגדרה "לכלוך", לעומת שטחו של כל שאר העולם, שם קוראים להם "אדמה" או "מדבר". כוחות הטבע הבלאי והזמן, המכתיבים השתנות וזרימה מתמדת, ממשיכים לערבב הכל, מתעלמים במפגיע מהגבולות שקבענו להם ואנחנו, כנציגי התרבות הממודרת והמאורגנת, ממשיכים ללא הרף להתנגד להם ולמיין מחדש את עולמנו. זה תמיד היה כך ותמיד יימשך, אין מוצא מהמעגל הסיזיפי הזה. זה אמנם מעייף, אבל לפחות בלתי מזיק ונחשב תרבותי.

      כל הבלגן הזה

      כי לגבי פעולות ניקוי מכניות, הדומות לסדר, זה עובד. אבל הבעיה מתחילה כשהתרבות שלנו, המותשת כעקרת בית פדנטית עם כניסת השבת, מרוחקת מהטבע וזועמת על עקשנותו וההרגלים המטונפים שלו, מחליטה להפעיל נגדו נשק כימי. שלא כמו לכלוך, שהוא, כאמור, עניין של גיאוגרפיה, זיהום הוא זיהום הוא זיהום. אין לו גבולות. התפיסה הבסיסית של מיון והפרדה לא עובדת ולא רלוונטית לגביו וכדאי שנזדרז להפנים את זה.

      כל כימיקל שאנחנו צורכים ושופכים באדישות לביוב, מחולל סדרות בלתי צפויות של שינויים כימיים בכל המערכות האקולוגיות שהוא פוגש כל הדרך אל הים, כולל. המערכת האקולוגית הראשונה שהוא פוגש בדרך הארוכה הזו היא הגוף שלנו. גם לשם הוא חודר, אפילו בכמויות זעירות, פוגש שם מערכות ביו-כימיות מורכבות ועדינות, שתלויות אף הן, כמו הטבע, באיזון כימי דק בין המון חומרים שונים. גם בגופנו, כמו בטבע, הפגיעה באיזון, במיוחד אם היא מתמשכת ומצטברת, עלולה להיות הרסנית.

      כך שתפיסת התרבות כנציגה של סדר מיון ומידור לעומת הטבע היא הפוכה לחלוטין לכל הבלגן הזה. רוב הכימיקלים מתפרקים בסוף, נכון. אבל עד אז הם מביאים לעולמנו ולגופנו כאוס בלתי צפוי, בלתי נשלט ובלתי תרבותי בעליל. כך שבפעם הבאה שאנחנו שופכים מהמיכל הגדול הזה שהיה במבצע ויש בשפע וזה מה שכולם עושים, כדאי שנזכור שתחום אחריותנו אינו נגמר בחדר המדרגות.

      שים לי קצת אקונומיקה בסלט

      את האקונומיקה שלנו אנחנו פוגשים מחדש בעגבניה שבסלט. הספריי החדיש והסופר יעיל לנקוי תנורים מתיישב לנו לאט בעורקים , בבלוטות, בכבד. אין לדעת בנתיים מה בדיוק הוא עושה לנו או לאיזו צפרדע נדירה, שמהווה חלק בלתי נפרד ממערכת עדינה כלשהי, איפשהו.

      ניקיון אמיתי באמת מסתיים בפתח הבית. פעולתו פשוטה וחסרת תופעות לוואי. כל מה שאינו עונה על ההגדרה הזו, הוא זיהום. אנא, השתמשו רק בחומרי ניקוי עדינים וידידותיים, קל להשיג אותם בכל חנות טבע. מיליוני אנשים נוהגים כך בעולם, נקי אצלם.