הוועדה המייעצת בעניינים הנוגעים לעסקי בנקאות תתכנס בסוף החודש במשרדי הפיקוח על הבנקים, ותדון בדרישה של הפיקוח לגלות בדו"חות הכספיים, החל מהרבעון השלישי, את חשיפת הבנקים למוסדות פיננסיים בחו"ל. כך עולה ממסמך שהגיע לידיTheMarker. מהמסמך עולה עוד כי החל בדו"חות השנתיים של 2008 והדו"חות הרבעוניים והשנתיים אחריהם, הבנקים יידרשו לפרט גם את חשיפתם למדינות זרות.
לפי טיוטה שגיבשו בפיקוח על הבנקים בראשות רוני חזקיהו, "באחרונה גדל הצורך בגילוי החשיפות של תאגידים בנקאיים למדינות זרות, כדי לסייע למשתמשים בדו"חות הכספיים להבין טוב יותר את החשיפה לסיכונים הנובעים מפעילות במדינות זרות".
בפיקוח מעוניינים לתקן את הוראות הדיווח לציבור של הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, כך שסקירת ההנהלה תכלול תוספות בדבר "חשיפות למדינות זרות".
סוג הדיווח
הבנקים יפרטו את החשיפה שלהם מעבר לגבול לממשלות, לבנקים ולגופים אחרים, וחשיפה מאזנית של שלוחותיהם בחו"ל לתושבים מקומיים. בנוסף יפרטו הבנקים חשיפה חוץ-מאזנית וחשיפה מאזנית לפי זמן לפידיון.
הבנקים יידרשו לדווח לגבי כל מדינה זרה, שסכום החשיפה בגינה עולה על 1% מסך הנכסים של התאגיד הבנקאי על בסיס מאוחד או על 20% מההון המזערי - לפי הנמוך מביניהם. לגבי מדינות שסכום החשיפה בגינן נע בין 0.7%-1.0% מסך הנכסים או 15%-20% מסך ההון, לפי הנמוך מביניהם, יתנו הבנקים גילוי לשמות המדינות ולסכום החשיפה המצרפי בגינן.
הבנקים יכללו בדו"חות מידע איכותי שיבהיר את הנתונים, ויתייחסו להגדרת סיכון המדינה ולאופן שבו נקבע סיווגן של החשיפות למדינה ולסקטור. לגבי ארצות המוגדרות "פחות מפותחות" (LCD), יינתן גילוי לסכום החשיפות המצרפי בגינן.
הבנקים יידרשו לפרט חשיפה מאזנית למדינות זרות עם בעיות נזילות. הטבלה תכלול את החשיפה בתחילת השנה, שינויים נטו בסכום החשיפה לזמן קצר, שינויים ביתר החשיפות וסכום החשיפה בסוף השנה.
באשר לחשיפה למוסדות פיננסיים, בפיקוח מתכוונים לדרוש מהבנקים לפרט בדו"ח דירקטוריון, בפרק העוסק בסיכוני אשראי, מידע כמותי ואיכותי על החשיפה. החשיפה תינתן לגבי בנקים להשקעות, ברוקרים או דילרים, חברות ביטוח, גופים מוסדיים וגופים בשליטתם, ולא תכלול השקעה בניירות ערך מגובי נכסים שלגביהם יש גילוי מיוחד, או חשיפה למוסדות פיננסיים שלהם ערבות ממשלתית רשמית ומלאה.
הבנקים יידרשו למלא במסגרת הדו"חות טבלה עם פירוט לגבי חשיפה למוסדות פיננסיים זרים, לפי סיכון אשראי מאזני, הכולל פיקדונות בבנקים, אשראי לציבור, השקעה באג"ח ובניירות ערך, סיכון אשראי חוץ-מאזני הכולל בעיקר ערבויות והתחייבויות למתן אשראי, וחשיפת אשראי נוכחית.