סליחה, אולי אתה רוצה לקנות את הספר שלי?

מאת גלי סימן-טוב

אם הסתובבתם בתקופה האחרונה ברחובות תל אביב, וודאי יצא לכם להיתקל בבחור צעיר רכוב על "רולר בליידס" ומחזיק בידו ספרים. הבחור הוא אוהד אלוני, חייל משוחרר שהוציא ספר שירים ראשון והחליט לשווק אותו ברחבי העיר כשהוא מחליק על ה"רולר בליידס" שלו.

"להוציא ספר שירים הוא חלום ילדות. זה היה יעד ראשון אחרי השחרור. כשאנשים רצו לחסוך כסף לטיול בחו"ל, ספר היה החו"ל שלי", הוא אומר.

"גם אלוהים בוכה" הוא ספר הבכורה של אלוני ובו מופיעים קומץ שירים שסוננו בקפידה מתוך למעלה מ-700 שירים שכתב המשורר הצעיר בחייו. אחרי שהסתיימה המלאכה הקשה של בחירת השירים, החליט אלוני לפנות להוצאות לאור השונות.

"בהוצאות הגדולות, המוכרות יותר לא רצו להתעסק בשירה, ולכן פניתי להוצאות ספרים קטנות יותר המתמחות בשירה". אלוני גילה כי להוצאות הללו אין בעיה להדפיס כל מה שרק תבקש אם רק תשלם, "ההוצאות האלו יודעות שהספרים לא מוכרים לכן אתה צריך לכסות את עלות הפקת הדפוס. הייתי בשש הוצאות ספרים, שבהם נדרשתי לשלם סכום כפול ממחיר הפקת הדפוס, ולמעשה לממן את הספר כולו".

הוצאות ספרים גובות סכומים שנעים בטווח המחירים שבין 8-12 אלף שקלים להדפסה של 250 עותקים, ומתחייבות, עם זאת, להפיץ את הספרים בחניות. אדם פרטי אינו יכול, בדרך כלל, להפיץ ספרים, וזאת משום שרשתות הספרים, ובראשן רשת סטימצקי, לא מוכנות לסחור עם אנשים בודדים אלא עם הוצאות מוכרות.

לאחר מספר ביקורים מייאשים בהוצאות ספרים החליט אלוני לעשות הכל בעצמו: "הגעתי לבית הדפוס עם שני דיסקטים, באחד היו השירים עצמם, ובשני הכריכה שעיצבתי. הזמנתי כ- 500 ספרים שהגיעו תוך ימים ספורים, וביום שישי הלכתי לרחוב שנקין עם הספרים. לא ידעתי איך לגשת לאנשים, לקח לי חצי שעה לאזור עוז". כבר ביום הראשון הוא מכר 10 עותקים.

אלוני נהג למכור את הספרים ברחובות תל-אביב ברגל, עד לארוע שבוע הספר, שם ניתן לו מקום בדוכני הכותבים הצעירים, הממוקמים מחוץ לדוכני ההוצאות הגדולות.

"ביומיים הראשונים כמעט ולא מכרתי אף ספר, ואז החלטתי לקנות את הרולר בליידס". אלוני עזב את הדוכן והחל להחליק בכיכר, בין האנשים שהגיעו. "בהתחלה התלבטתי. חששתי שאנשים יראו בי פריק משוגע ולא רציני אבל הופתעתי, התגובות היו ממש טובות, אנשים נעצרו לראות את הספר והספר התחיל למכור. לכן זנחתי את הדוכן ונסעתי עם הרולרס".

לאחר שמכר כמה עשרות ספרים, הבין אלוני שזו הדרך הנכונה, והיום הוא יוצא 3-4 פעמים בשבוע על מנת למכור את הספר. בדרך כלל הוא מקבל תגובות חיוביות על האומץ.

"אין תחליף ליציאה לרחוב", הוא מספר, "זה הכיף, להרגיש את האנשים, את התגובות שלהם. אני לא מתפרנס מהספר, וזה אחד היתרונות שלי, בגלל זה מצליח לי. עד היום מכרתי כמה מאות ספרים".

אלוני מתכנן להוציא בנוסף ספר סיפורים קצרים, אבל לא ברור אם באותה המתכונת. "אני לא יודע באיזה אופן הספר הבא יצא", הוא אומר, "מה שאני עושה כיום מאד מעייף, וזה לא יהיה ריאלי גם לספר הבא. אני לא יודע כמה כוח יהיה לי להמשיך. אין ספק שזה לא מצב אידיאלי. זו מציאות כואבת אבל אם אני לא אעשה משהו לקדם את עצמי אף אחד לא יעשה זאת בשבילי".