אמונה יהודית

הנסיך פיגמליון מהמיתולוגיה היוונית רצה ליצור פסל של האישה האידיאלית. לאחר שפיסל את הפסל, הוא התאהב בדמות שיצר. אמונתו ואהבתו כלפי הפסל היו כה חזקים, עד שהם הפכו את הפסל לאישה אמיתית. זהו אפקט פיגמליון או נבואה המגשימה את עצמה, תופעה שהוגדרה על ידי הסוציולוג רוברט מרטון בשנת 1948. משמעותה היא חיזוי מוטעה המעורר התנהגות חדשה ובכך גורם לתפישה המוטעית הראשונית להתגשם.

אפקט זה יכול ליצור תופעה שלילית. מרטון הדגים זאת על ידי אירוע שהתרחש בשנת 1932 בבנק בארצות הברית. בעקבות שמועות שנפוצו על התמוטטותו של הבנק, משכו לקוחות רבים את כספם בו זמנית, דבר שהביא לקריסתו. כך קרה שציפיותיהם של הלקוחות התגשמו. כלומר, הנבואה התגשמה.

עכשיו תחשבו על גבר המאמין, שבת זוגו תעזוב אותו. כל ריב קטן ביניהם יגרום לו להגיב בצורה קיצונית ובכך ירחיק את בת הזוג ממנו עד שזו תרצה באמת להיפרד ממנו. עם זאת, אפקט פיגמליון יכול ליצור תופעה חיובית כמו אפקט הפלצבו, המתרחש כאשר חולה מקבל טיפול דמה, או טיפול שאינו כולל את המרכיב "הפעיל" בתרופה, אך מצבו משתפר. כל זאת מכוח האמונה.

ההגדרה המילונית של אמונה היא קבלת עובדה כאמת מבלי לקבל הוכחה. הנחת היסוד בשיטת ה-NLP היא שאת המציאות, גירוי חיצוני, אנחנו קולטים דרך החושים - ראיה, שמיעה, חישה, טעם וריח. הגירוי נרשם פנימה דרך שבילים נוירולוגיים, הקרויים ב- NLP יחידות חושיות. יחידות אלו יוצרות מפות פנימיות המורכבות מתמונות,קולות, תחושות, ריחות וטעמים.

בכל אירוע נוצרות מפות מסוימות היוצרות רגשות ומתוך כך החלטות ואמונות. ההתנהגות נוטה להתארגן סביב האמונות שלנו. על פי ה-NLP יש לנו אמונות מעצימות הנותנות לנו כוח ומאפשרות התפתחות ושינוי ומנגד קיימות אמונות מגבילות, המחלישות ואינן מאפשרות שינוי.

כאשר אדם מחליט שדבר מה הוא אמיתי או לא, החלטתו מעידה על אמונה בנושא זה. ניתן לחשוב על ההתנהגות כולה כמגויסת על ידי האמונות המהוות כוח מניע או מונע. בשם אמונות אנשים יוצאים למלחמות והורגים אחרים. פרידריק ניטשה אמר על כך: "כשיש לנו אמונה אנו יכולים לוותר על האמת".

אמונה יוצרת ודאות: הודאות נמצאת במקום בו ההיגיון ותשומת הלב מפסיקים לעבוד. ניטשה הגדיר אמונה כ"לא לרצות לדעת את האמת". המוח מתחמק, מסלף, מבטל ומפרש בצורה לא נכונה ואפילו ממציא ראיות וכל זאת כדי שנשמור על אותה תחושה מספקת שאנחנו צודקים. יש לנו נטייה לקשור את גורלנו לאמונות שלנו. כיום בעולם המערבי יש הצפת מידע: עקביות בהקשר לאמונותינו מסמלת יתרון, בעוד חוסר עקביות משקף חסרון.

הרצון העז שלנו לשמור בחירוף נפש ובהגנה חסרת פשרות על האמונות שלנו, אפילו על השגויות ביותר, גורמות לנו לא פעם לעיוורון לגבי המציאות. בלא מעט מקרים בחיי היומיום, בצמתים הקשורים לנושאים כמו עבודה וזוגיות. נבחר להיאחז באמונות שהכתבנו לעצמנו, מאשר להתמודד עם האמת המונחת לנגד עינינו. אנחנו מסוגלים אפילו ליצור ראיות כדי להוכיח את צדקתנו. אנחנו מאמינים בקלות ומפקפקים לעתים רחוקות יותר.

נטלי (שם בדוי), מנהלת הפקות, בת 37, פנתה אליי בעקבות חוסר הצלחתה למצוא ולשמר זוגיות מעל לשבועיים כבר במשך חמש שנים. הנחת הבסיס ב-NLP היא שאנחנו נוטים להאמין יותר לייצוגים הפנימיים שלנו (למפות) מאשר למופע המציאות עצמו. בפגישה הראשונה שלנו מטרתי היתה לתשאל את נטלי בכדי לזהות את האמונות היוצרות את המציאות שלה.

- "מה המטרה שלך?"
- "אני רוצה זוגיות בריאה, גבר תומך ואוהב, חיי משפחה, ילדים והמון אהבה".
- "מה עוצר אותך מלהשיג את המטרה?".
- "בלתי אפשרי למצוא אהבה בתל אביב".
- "את מכירה זוג שכן התאהב בתל אביב?".
- "כן".
- "אז זה אפשרי?"
- "כן, פשוט לי אין מזל עם גברים".
- "תמיד זה היה ככה?".
- "כן. לא... בעצם פעם אחת לפני שנה יצאתי עם גבר מדהים".
- "איך הכרת אותו?".
- "דרך חברה. יצאנו שבועיים וזה נגמר. אין מה לעשות, הטובים כבר תפוסים. נשארו כל השרוטים ואלה שאני רוצה הם לא רוצים אותי".
- "מה גורם לזה לפי דעתך?".
- "אני לא יודעת".
- "מה זה אומר עלייך שמי שאת רוצה לא רוצה אותך?".
- "אני לא מספיק טובה. אני לא יכולה להיות מי שאני. צריך תמיד לשחק אותה משהו אחר.
איך את יודעת שאת לא מספיק טובה?".
- "כי מי שאני רוצה לא רוצה אותי".
- "ומי שאת לא רוצה - רוצה אותך?".
- "כן, אבל אני לא רוצה אותו".
- "למה כי הוא לא מספיק טוב?".
- "לא, כי הוא לא מתאים לי".
- "אז אם אני מבין אותך נכון - זה לא שאת לא מספיק טובה, פשוט לדעתם הקשר לא היה מתאים?".
- "כן, כנראה".

אוסקר ויילד אמר פעם, ש"הספק הוא תחילתה של האמונה". אחרי סדרת שאלות שמטרתן היתה לזהות ולפרק אמונות מגבילות, עלתה בנטלי אמונה שהיא לא שווה מספיק ולכן היא מנסה להיות מישהי אחרת במערכות יחסים עם גברים. המשכתי לפרק אמונה מגבילה זו ושאלתי: "מה את מרוויחה מכך שאת משמרת את המצב הקיים, שבו את ללא זוגיות?".
"כלום", השיבה נטלי.

"אחת מהנחות היסוד ב-NLP", אמרתי לנטלי, "היא שבבסיס כל התנהגות/אמונה קיימת כוונה חיובית. ואני אשאל שוב מה את מרוויחה מזה שאת ללא זוגיות? מה את מקבלת שכל כך חשוב לך?".
- "אני מרוויחה חופש, קידום בעבודה, גיוון ואני לא נפגעת ...יש לי הגנה מכאב".
- "כי בזוגיות כל הדברים האלה יכולים להיעלם?"
- "מהניסיון שלי כן".
- "מה שאת אומרת לי הוא שהאמונה שלך היא לא שאת צריכה להיות מישהי שאת לא בתוך זוגיות, אלא שאת מאמינה שבתוך זוגיות תאבדי את כל הדברים שכל כך חשובים לך, נכון?"
- "אויש בלבלת אותי עכשיו. זה נכון, מעולם לא חשבתי אם אני רוצה או לא רוצה זוגיות במושגים של רווח והפסד".

המטרה היתה להוציא את נטלי מתחום הוודאות אל עבר הבלבול. הבלבול מציע אפשרויות ובחירות חדשות לגבי האמונות של האדם. תהליך שינוי האמונה הוא קל כל עוד האדם מעוניין בשינוי ובאמונה חדשה, מתוך הכרה כיצד הגיע לאמונות שלו ולמציאות אשר משתקפת מאמונות אלה. סך האמונות שלנו הוא סך המציאות שלנו. האם יש אמת אחת? האם לאמת יש כמה שכבות ואפשרויות? האם יש קשר בין אמונה ואמת? תלוי במה אתם מאמינים. וגם זו אמונה...

אמיר איימצ'ט הוא master practitioner nlp, בוגר NLP PLUS, בעל קליניקה פרטית להנחיה אישית בתחום ה-nlp ועוסק באימון אישי ועסקי. במסגרת עבודתו אימן חברות ציבוריות, פרטיות וממשלתיות רבות.