מפקדי צבאות תאילנד וקמבודיה קיימו הבוקר (חמישי) שיחות לאחר הקרבות העזים ביותר מזה שנים שנערכו אתמול בגבול המשותף במהלך הקרבות נהרגו שני חיילים קמבודים ועשרה חיילים תאילנדים נשבו בידי צבא קמבודיה. לאחר הקרב בן 40 הדקות, במהלכו נורתה אש מרגמות בין שני צדי הגבול, נמלטו מבתיהם שבאזור הגבול מאות קמבודים. "המדיניות שלנו היא לפתור את הסכסוך במשא ומתן", אמר ראש ממשלת תאילנד סומצ'אי וונגסוואט. ראש ממשלת קמבודיה הון סן לא הגיב על הקרבות אך שר החוץ הקמבודי אמר כי "זוהי לא פלישה של תאילנד לתוך קמבודיה".
הקרבות שניצתו בגבול תאילנד-קמבודיה, סמוך למקדש בן 900 שנה עליו טוענים שני הצדדים לבעלות, הובילו להתעוררות של גל לאומיות בקרב אזרחי קמבודיה. קמבודים רבים אומרים עתה כי הם מוכנים לצאת למלחמה עם תאילנד על מנת להגן על מדינתם. "אם תאילנד תמשיך לנסות ולחצות את הגבול, אני מוכן להצטרף ללחימה", אמר בון רואן, מאבטח קמבודי.
שתי המדינות רבות ביניהן במשך עשורים על המקדש העומד במרכז הסכסוך, "פריה ויהר". בשנת 1962 פסק בית הדין הבינלאומי כי המקדש שייך לקמבודיה, כשהוא מתבסס על מפה ששורטטה בתחילת המאה ה-20 על ידי השליטים הצרפתים של קמבודיה הכבושה.
"החיילים רוצים לגנוב את ביתינו"
מקדש המריבה היה נתון בעבר לשליטת החמר רוז' עד לפני עשר שנים, כאשר התנועה הקמבודית התפרקה. הארגון שלט במדינה במשך ארבע שנים, בין 1975 ל-1979. בתקופת שלטונו מתו כ-1.7 מיליון קמבודים ברעב, בעבודות פרך ובהוצאות להורג, תחת הנהגתו של פול פוט. המתיחות עלתה בחודש יולי האחרון, כשאונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, אישר את בקשת קמבודיה להכיר במקדש כ"אתר מורשת עולמי", ובכך למעשה הכיר בריבונות קמבודיה על המקדש, כשהוא מסתמך על אותה המפה עליה הסתמך בית הדין הבינלאומי.
הקמבודים רגישים במיוחד לגבי שטחה וכל איום על גבולות המדינה נתפס כהתקפה אישית בעיני 13 מיליון התושבים. "עלינו להגן על בתינו. אם החיילים התאילנדים רוצים לגנוב לנו את הבית, עלינו להבריח אותם", אמר צ'י סוקין, נהג מונית.
גל הלאומיות המתעורר מגביל את מרחב התמרון הדיפלומטי של ראש הממשלה הקמבודי הון סן. העיתונים הקמבודים היו מלאים הבוקר בכותרות הטוענות לתקיפה תאילנדית בעוד העיתונים התאילנדים טענו בדיוק את ההיפך.