חוקרים פינים שעקבו אחרי 12 אלף תינוקות מלידתם בשנת 1966, ועד שנת 1997, מצאו כי בקרב אלה שקיבלו כמויות מספיקות של ויטמין D, שיעור חולי הסוכרת היה קטן ב-80% מכלל האוכלוסיה. המחקר החדש פורסם בגליון האחרון של כתב העת The Lancet .
במהלך המחקר, נבדקה צריכת הויטמין D בשנת החיים הראשונה של הילדים, וסווגה באחת משלוש קטגוריות - נמוכה, בטווח הממוצע או מעל לכמות המומלצת. החוקרים מצאו שהילדים שנטלו כמות כלשהי של ויטמין D היו בעלי שיעור סוכרת נמוך בן 80% מאלה אשר לא צרכו ויטמין D כלל. בנוסף הורה המחקר שהילדים שלקו ברככת העצמות (ריקציה), הנגרמת בשל מחסור בויטמין D, היו בעלי סיכון הגדול פי שלושה מאחרים לפתח סוכרת.
בפרק המסקנות כתבו החוקרים: "אנו מציעים שעובדי בריאות יבטיחו שכל התינוקות מקבלים כמויות מספיקות של ויטמין D". עם זאת, מומחים מזהירים שתוצאות המחקר הפיני אינן מוחלטות, וכי אין ליטול תחליפי ויטמין D אלא אם כן אובחן חסר.
חולים הלוקים בסוכרת סוג 1, הקרוייה גם "סוכרת תלויית אינסולין" או "סוכרת נעורים", זקוקים להזרקות יומיומיות של ההורמון אינסולין כדי להחדיר את הסוכר מזרם הדם לתאי הגוף. זאת, כדי לפצות על הפגיעה, בתהליך חיסוני עצמי, בתאי ביטא שבלבלב, המייצרים אינסולין באופן רגיל. הזרקות האינסולין המלאכותי לא מצליחות להביא לתיאום "מושלם" של חילוף החומרים, והחולים חווים לעיתים פגיעות קשות בכלי הדם המביאות להרס כלייתי, התקפי לב, עיוורון וקטיעת גפיים.
הוויטמין נלחם בחיסון העצמי
בפינלנד שיעור סוכרת הנעורים הוא הגבוה בעולם. בצפון המדינה יש רק שעתיים של אור ביממה. העדרו של האור, המהווה את אחד המקורות העיקריים לייצורו של הויטמין D בגוף, הוא סיבה מרכזית למספר החולים הגדול.
הקשר שבין ויטמין D וסוכרת כבר נמצא בעבר בניסויים על חיות, אולם זהו המחקר רחב ההיקף הראשון העוקב אחר תזונתם של ילדים והתפתחות הסוכרת בגופם. הסיבה המדויקת שבגללה נהרסים תאי האינסולין בלבלב בחולי הסוכרת אינו ברור, אך ידוע כבר שהוויטמין D משמש בין היתר כחומר המדכא פעילות חיסונית. לפיכך ייתכן שלוויטמין שמור תפקיד במניעת תהליך החיסון העצמי הנגרם בחולים אלו.