בנק ישראל: המשק בסכנה של מחנק אשראי

במשרד האוצר ובבנק ישראל מוטרדים כיום בעיקר מהשלכות מחנק האשראי על המשק, מבין הסכנות האפשריות כתוצאה מהמשבר העולמי.

אמנם הסכנה הכבדה ביותר כתוצאה מהמשבר היא מהתעוררות פאניקה ציבורית - שתביא לבהלת משיכות של פיקדונות מהבנקים או של כספים מקופות הגמל, ועלולה לערער גם את יציבות הבנקים וגם את יציבות שוק ההון - אך בשני הגופים מעריכים כי הסיכוי כי בהלה כזאת תתממש אינו גדול. לעומת זאת, ההשלכות השליליות של המשבר על המשק בעקבות מחנק האשראי הן גדולות מאוד.

בשבועות האחרונים עסקו שני הגופים בעיקר בהכנת תוכניות מגירה למקרה שבהלה ציבורית תתעורר. לשם כך חזרו והדגישו שר האוצר רוני בר-און ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר את המחויבות המלאה של המדינה להגנה על פיקדונות הציבור. למעשה, הם הכריזו דה-פקטו על קיומו של ביטוח פיקדונות בישראל, על אף שמשפטית לא קיים ביטוח כזה. בכך סבורים שני הגופים כי הם הצליחו להרגיע במידה רבה את חששות הציבור, ולמנוע בפועל בהלה של משיכת פיקדונות מהבנקים.

בנוגע לסכנה של בהלת משיכות בקופות הגמל - שני הגופים עדיין לא ביצעו אף מעשה אקטיווי, אבל הם שוקלים תוכניות פעולה שונות. שתי החלופות המובילות הן פריסת רשת ביטחון לחוסכים לפנסיה - הבטחת מינימום תשואה על החיסכון הפנסיוני - או בלימת ירידות מחירי האג"ח בשוק באמצעות התערבות במסחר בשוק ההון.

ככל הנראה, שני הגופים מעדיפים את הפתרון השני - מציאת דרך לבלום את ירידות המחירים של איגרות החוב בשוק, שתבלום את ההפסדים של קופות הגמל. באוצר ובבנק ישראל בוחנים את הטכניקות המתאימות של התערבות כזו במסחר, ככל הנראה, בדרך של מתן תמריצים לגופים המוסדיים לשוב ולקנות את איגרות החוב בשוק - כמובן, במצב שבו יש בהלת מכירות, והקונים מהססים מלפעול בשוק.

באוצר ובבנק ישראל מעדיפים לפעול ישירות על מחירי איגרות החוב הקונצרניות בשוק, כאמצעי לבלום את הירידות, לבלום את ההפסדים בקופות הגמל, ובכך להרגיע את בהלת המשיכות. זאת על פני הדרך הישירה של הבטחת תשואה לחוסכים לפנסיה.

הסיבה לכך היא שהעלויות התקציביות של הבטחת תשואה צפויות להיות גדולות פי כמה. למעשה, יש אי ודאות גדולה לגבי היקף העלויות הצפוי למהלך כזה, בעוד שמתן עידוד לרכישת איגרות חוב למוסדיים הוא ודאי וניתן לכימות מראש.

עם זאת, חלופות הפעולה השונות הן בבחינת תוכניות מגירה לעת הצורך. ההערכה כעת היא שכנראה לא יהיה בהן צורך, משום שהרגיעה היחסית בשווקים מפחיתה מאוד את הסכנה של בהלה ציבורית.

לעומתן, התוכנית שמכינים שני הגופים להסרת מחנק האשראי הן בעלות סיכוי גבוה להתממשות. ההערכה של שני הגופים היא שגם לאחר שהבהלה הראשונית של המשבר תחלוף, בעיית מחנק האשראי לא תחלוף.

הסרת מחנק האשראי במשק דורשת בעיקר פעולות מוניטריות מרחיבות שונות - הפחתת ריבית, הגדלת חלונות ההלוואות שבנק ישראל מעמיד לבנקים ועוד. ככל הנראה, כל החלופות הללו נשקלות כעת. נשקלות גם חלופות של סיוע תקציבי - למשל, העמדת קרנות הלוואות מכספי המדינה.

הבעיה היא שחלופות אלה כרוכות בהגדלת ההוצאה התקציבית, ובכך בהגדלת הגירעון בתקציב. זאת בשעה שגם כך הגירעון בתקציב 2009 צפוי לחרוג מהיעד שהוגדר לו, בשל הירידה החדה בגביית המסים. לכן הגדלה נוספת של הגירעון היא בעייתית, ועולה השאלה כיצד ימומן הגירעון - שכן הגדלת הנפקות האג"ח של המדינה עלולה רק להגביר את מחנק האשראי, משום שבכך המדינה תתחרה בחברות הפרטיות על כספם של הקונים המעטים בשוק האג"ח.