על מה רבות תאילנד וקמבודיה?

המתיחות בין תאילנד לקמבודיה עלתה בימים האחרונים, על רקע סכסוך גבול שבמרכזו טענת הבעלות של שני הצדדים על מקדש בן 900 שנה, הניצב על תילו של אחד ההרים בסביבה ומשקיף על הרי צפון קמבודיה. היום דווח כי שלושה חיילים נפצעו בגבול המשותף, והצדדים החלו להחליף ביניהם איומי מלחמה.

שתי המדינות רבות ביניהן על מקדש "פריה ויהר" במשך עשורים. בשנת 1962 פסק בית הדין הבינלאומי, כי המקדש שייך לקמבודיה, כשהוא מתבסס על מפה ששורטטה בתחילת המאה ה-20 על ידי השליטים הצרפתים של קמבודיה הכבושה.

מקדש המריבה היה נתון בעבר לשליטת החמר רוז' עד לפני עשר שנים, כאשר התנועה הקמבודית התפרקה. הארגון שלט במדינה במשך ארבע שנים, בין 1975 ל-1979. בתקופת שלטונו מתו כ-1.7 מיליון קמבודים ברעב, בעבודות פרך ובהוצאות להורג, תחת הנהגתו של פול פוט.

בשנת 2003 פינתה תאילנד את אזרחיה מקמבודיה, לאחר שמפגינים קמבודים התפרעו והציתו את שגרירות תאילנד ועסקים תאילנדים בבירה פנום פן. לאחר המהומות טענה תאילנד לבעלות על מקדש הינדי נוסף, אנגקור וואט, הנמצא בשטחה הריבוני של קמבודיה.

המתיחות עלתה בחודש יולי האחרון, כשאונסק"ו, ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם, אישר את בקשת קמבודיה להכיר במקדש כ"אתר מורשת עולמי", ובכך למעשה הכיר בריבונות קמבודיה על המקדש, כשהוא מסתמך על אותה המפה עליה הסתמך בית הדין הבינלאומי.

הצבא התאילנדי נחשב לחזק וטוב בהרבה מזה של קמבודיה. הוא כולל 300 אלף חיילים המצויידים ומאומנים היטב, מטוסי אף-16 ומסוקי "בלאקהוק". עם זאת, החיילים הקמבודים נלחמים באזור כבר עשרות שנים והם מתמחים בלוחמת גרילה. חיילים רבים בצבא הקמבודי היו חברים בחמר רוז'.