פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הפרסומים על סכנת הקרינה - הפחדה מיותרת"

      רופאים בכירים המעיטו מחשיבות המזכר של משרד הבריאות שמזהיר מבדיקות הדמיה. "הירידה בתמותה קשורה בשימוש בקרינה"

      ראשי משרד הבריאות ניסו להמעיט מחשיבות המזכר שהעביר המשרד לבתי החולים, בו התבקשו הרופאים להפחית במידת הניתן את מספר בדיקות ההדמיה הקרדיולוגיות שמשתמשות בקרינה מייננת, בשל הסיכון ללקות בסרטן. בין הבדיקות להן התייחס המזכר: מיפוי לב, CT של העורקים ואיברים אחרים, צנתורים אבחנתיים וטיפוליים וצילומי רנטגן.

      "מטרת המזכר הזה היא בסך הכל לחדד את הנושא של הקרינה המייננת. מדובר במסמך רענון נהלים סטנדרטי", אמר לוואלה! חדשות פרופ' אלכסנדר בטלר, מנהל המערך הקרדיולוגי במרכז הרפואי "רבין" בבילינסון ויו"ר המועצה הלאומית למניעה וטיפול במחלות לב וכלי דם. פרופ' בטלר הוסיף כי הוא "המום מהפרסומים המוגזמים בתקשורת שאינם מדויקים וגורמים להפחדה מיותרת. בסך הכל רצינו לומר לרופאים בואו ותראו מה המשמעות של הבדיקות, ולהמליץ לבחור תחליף איפה שניתן".

      "חלק מכך שיש ירידה בתמותה ממחלות לב קשור בשימוש מושכל בשיטות או באבחנות אשר ברובן קשורות בקרינה. להגיד שצריך להקטין או לפחד מהבדיקות הללו זה בערך כמו להגיד לפחד מתרופות", אמר פרופ' בטלר וציין: "אנחנו תמיד שוקלים סיכון מול תועלת". הוא הוסיף כי ההמלצות הועברו למשרד הבריאות בעקבות פניית מנכ"ל המשרד פרופ' אבי ישראלי. קבוצות הסיכון המרכזיות העלולות להיפגע מהבדיקות הן ילדים, צעירות בגילאי העשרים ונשים בהריון. הסיכון מצטבר, וגדל ככל שהחשיפה ממושכת יותר וככל שהנבדק צעיר יותר. במבוגרים מעל גיל 70 הסיכון נמוך.

      במזכר, שהועבר למנהלי בתי החולים הכלליים ומנהלי האגפים הרפואיים בקופות החולים על ידי ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, ד"ר חזי לוי, נכתב כי "כמות הבדיקות האבחנתיות המשתמשות בקרינה מייננת, הן הקרדיולוגיות והן הרדיולוגיות, גדלה בהתמדה. יעילותן הגדולה באבחנה והערכת הסיכון לתחלואת הלב גורמת לירידה בתחלואה ובתמותה. עם זאת, בשימוש בכל בדיקה אבחנתית יש לשקול באופן מושכל את יתרונות הבדיקה לעומת הסיכון שבה".